‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי נאמנות לאג"ח?

איגרות-חוב הן מכשיר לקבלת מילוות על-ידי חברות. קיימת אפשרות שחברה תוציא איגרת-חוב יחידה להבטחת מילווה שהיא מקבלת מבנק או מוסד כספי אחר, אך כמכשיר מימון חשובות יותר איגרות-חוב המונפקות בסדרות, נמכרות למשקיעים ונרשמות למסחר בבורסה. ערכן של איגרות-החוב הרשומות למסחר הגיע בסוף חודש אוקטובר 1993 ל-91.5 מיליארד ש"ח, רובן איגרות-חוב ממשלתיות. איגרות-חוב של מנפיקים אחרים הסתכמו בסך 11.1 מיליארד ש"ח.

עד שנת 1985 היה שוק איגרות-החוב בשליטה בלעדית כמעט של המדינה. רק לאחר הנהגת הרפורמה בשוק ההון בשנת 1986 החלו חברות להנפיק איגרות-חוב בהיקף מהותי, ובשנים 1986 עד 1990 גויסו בהנפקות אלה סכומים של כ-1.8 מיליארד ש"ח, בממוצע שנתי (מחירי סוף 1992 ). הגיאות בשוק המניות בשנים 1991 ואילך היפנתה את מרבית מגייסי ההון לשוק זה, אך אין ספק כי לאורך זמן יהיה שוק איגרות-החוב מכשיר רב-חשיבות לגיוס כספים על-ידי חברות וגופים אחרים.

מטעם זה יש עניין לבחון את המנגנון המשפטי הקשור בהליכי ההנפקה של איגרות-חוב על-ידי חברות, ובמיוחד את תפקידם של הנאמנים לאיגרות-החוב המונפקות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

סעיף 35יד לחוק ניירות-ערך.

R.A. Stark "The Trust Indenture Act of 1939 in the Proposed Federal Securities Code" 32 Vanderbilt L. Rev. (1972) 527 at 531.

 - T.L. Hazen The Law of Securities Regulation (West Publishing Co.,1985) Ch. 16 – Debt Securities and Protecting of Bondholders – The Trust Indenture Act of 1939, p.554.