‏270.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי המשבר הקוריאני?

חצי-האי הקוריאני מצוי כעת באחת מנקודות הרתיחה החמורות שלו. ב-12 בפברואר, לאחר סדרת גינויים ומהלומות מילוליות בין צפון-קוריאה והקהילה הבינלאומית, הודיעה פיונג-יאנג שערכה ניסוי גרעיני שלישי. כשלושה שבועות-ומחצה לאחר מכן אישרה מועצת הביטחון סדרת סנקציות חדשה נגדה, ופחות משבוע אחר-כך פתחו ארצות הברית ודרום-קוריאה בתמרון צבאי משותף. צפון-קוריאה לא נשארה חייבת. היא האשימה את ארצות הברית במתקפת סייבר נגדה והודיעה שבמידת הצורך תשתמש ביכולותיה הגרעיניות להגן על עצמה. כתגובה לכך ארצות הברית שלחה מפציצים אסטרטגיים ומטוסי חמקן לאזור, ואילו צפון-קוריאה ניתקה את הקו-החם בינה לבין דרום-קוריאה שנועד בדיוק למצבים אלה. שלושה ימים לאחר מכן היא הודיעה על מצב מלחמה בינה לבין הדרום (למרות שמבחינה רשמית זה המצב ביניהן כבר למעלה משישה עשורים). בזה לא תמה ההסלמה, ובתחילת אפריל הודיע הצפון על חידוש פעילותו של הכור הגרעיני ביונג-ביון ושל מתקני האורניום, ומיד אחר-כך הודיע שיערוך שיגור ניסיוני של טילים בליסטיים. על מנת להמחיש את כוונותיה, צפון-קוריאה אף הודיעה שלא תוכל לערוב לשלומם של הדיפלומטים הזרים השוהים בתחומה. בנקודת שיא זו נקטו פיונג-יאנג ו-ושינגטון כאחת צעדים שנועדו להרגיע מעט את המצב, כמו הודעת ארצות הברית על השעיית ניסוי בטיל בליסטי בין-יבשתי, אולם החשש מהתלקחות, ולו גם בלתי מכוונת, עדיין רב.