‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ברית הזוגיות ונשואין אזרחיים?

 תוכן עניינים

מבוא

הצעת חוק נישואין וגירושין 

הצעת חוק "חיים משותפים"

רישום במרשם הזוגיות

פתרונות חלופיים

רקע של ברית הזוגיות בישראל

הצעות לפתרון הבעיה

חוק ברית הזוגיות לחסרי דת

תחילת יישום החוק

הבעיות במצב החוקי הקיים

הגבלות על הזכות להינשא

מחוסרי דת/מי שיהדותם מוטלת בספק:

בעיות עקרוניות-מהותיות

קשיים הלכתיים

חלופות

ידועים בציבור

נישואין אזרחיים מחוץ לישראל

נישואין בחו״ל לפי מעמד אזרחי ושנת נישואין

מעמדם של הנישאים בנישואין אזרחיים

התרת הקשר הזוגי: עמדת הממסד הדתי

נישואים קונסולריים

סימן 67 לדבר המלך במועצתו

סעיף 2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים

מגמות וחידושים בנושא נישואין אזרחיים

שאלת תוקפם של נישואין אזרחיים, שנערכו בחו"ל בין בני-זוג יהודים אזרחי המדינה ותושביה

דין מקום עריכת הטקס

אי תחולת המשפט הבינלאומי הפרטי

"נישואי קפריסין", "נישואי מקסיקו" וכד'

חוק ברית הזוגיות לחסרי דת

הצעות חוק אחרונות בנושא נישואים אזרחיים

נישואים חד- מיניים

דין רצוי: הצעות לשינוי המצב הקיים

משפט משווה

ביבליוגרפיה

חוקים הצעות חוק ופרוטוקולים

ספרות ומאמרים

אתרי אינטרנט

פסיקה

זוגות הממסדים באופן זה את הקשר ביניהם יירשמו במרשם זוגיות, ויוכלו להירשם בו גם מי שנישאו או הוכרו כבני זוג מחוץ לישראל. התרת הקשר תיעשה מול מרשם הזוגיות, ובשעת הצורך יעורב גם בית-המשפט לענייני משפחה.^[1]

בחיבור נסקרות בעיות הנובעות מהחובה הקיימת בישראל להינשא לפי הדין הדתי (בעיקר הדין הדתי היהודי) וכן כמה חלופות המשמשות זוגות אשר אינם יכולים או אינם מעוניינים להינשא באופן זה. בסוף החיבור מוצגות בקצרה כמה הצעות חוק מהשנים האחרונות לשינוי המצב הקיים.

בישראל מוחל על נישואין וגירושין, כמו על שאר ענייני המעמד האישי, הדין הדתי - יהודי, מוסלמי, דרוזי או נוצרי. משמעות הדבר היא שבישראל כיום אי-אפשר להינשא או להתגרש בהליך אזרחי.

חוסר האפשרות להינשא בהליך אזרחי במדינת ישראל יוצר שורת בעיות, חלקן עקרוניות-מהותיות וחלקן מעשיות. מבחינה ערכית נטען כי ישראל היא המדינה המערבית היחידה הכופה על כלל אזרחיה את הדין הדתי בכל הנוגע לענייני מעמד אישי.

דיני המשפחה בישראל, המתירים נישואין רק ע"פ דיניהן של הדתות המוכרות (השריעה המוסלמית, המשפט הדרוזי, היהדות הקונסרבטיבית, המשפט של העדות הנוצריות) כששני בני הזוג משתייכים לאותה עדה, מעמידים קשיים רבים בפני זוגות[1]. בניסיון להסדיר חלקית בעיה זו, חוק ברית הזוגיות לחסרי דת [2] שנכנס לתוקף ב-22 בספטמבר 2010 מגדיר את ברית הזוגיות כ"הסכם בין בני זוג לחיות יחד ולקיים חיי משפחה ומשק בית משותף"[3], ומאפשר לשני בני זוג שאינם נמנים עם דתות אלו, המוגדרים בישראל כ"חסרי דת", לבוא בברית הזוגיות. עם זאת, החוק אינו פותר את מצבם של פסולי החיתון, זוגות החפצים להינשא בנישואים אזרחיים, זוגות חד מיניים וזוגות שבהם רק אחד מבני הזוג הינו חסר דת.

ההתייחסות הפרטנית דווקא לאלו המוגדרים כ"חסרי דת" נובעת מהעלייה המסיבית מברית המועצות, שהציפה בעיית חסרי הדת. כיום מתגוררים בישראל כ-400,00 עולים שע"פ ההלכה לא מוגדרים כיהודים, ועל כן אין ביכולתם להינשא. בעיית מנועי החיתון מלווה על הכנסת מיומה הראשון, ומהווה קונפליקט מרכזי ביחסי דת ומדינה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

א' מרקוס מומחים לדיני משפחה, הוצאת אוצר המשפט

רבקה לוביץ מסוף העולם ועד סופו, מסע הייסורים של נשים בבית הדין הרבני, הוצאת ידיעות ספרים,

חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע

הצעת חוק נישואין וגירושין, התשס״ז , של חה״כ אופיר פינס-פז, פ/2208/17.

MARRIAGE EQUALITY (SAME SEX) ACT

The Commonwealth v. Australian Capital Territory HCA 55 12 December

 ad 10th, London) Law International Private, North .P.M & Cheshire .G.C

366-368