‏270.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי סופיות החלטה מונעת ערעור?

1. השאלה. השאלה היא בכך האם קביעה מפורשת בחוק כי הכרעה פלונית של ערכאה מסויימת "תהיה סופית", יש בה משום חסימת האפשרות לערער או לבקש רשות ערעור על אותה הכרעה - מקום שניתן היה לערער לולא אותה הוראת "סופיות" - או שמא אין הוראה כזו אלא חוסמת את זכות הערעור אך אינה מונעת אפשרות לבקש רשות ערעור.

2. הוראות החוק. א. העניין עלה בדיון על מספר הוראות של חוק פיצוי מפוני סיני, הקובע את תנאי הזכאות והתשלומים למפוני-סיני; בתביעות המפונים מחליטה מינהלה שמונתה על-ידי ראש הממשלה בהתייעצות עם שר האוצר.

ב. סעיף 21(א) לחוק קובע זכות ערר לוועדת-ערר (המתוארת בסעיף 22) בשורה של עניינים הכרוכים בזכות לפיצויים, ואילו סעיף 3 2 קובע כי על החלטת ועדת-הערר ניתן לערער ברשות לבית-המשפט העליון.

ג. סעיף 25 לחוק, שעניינו "תשלום על-ידי מורשים", מפרט את תפקידיהם של ה"מורשים" (שאחד מהם הוא נציג החקלאים המפוצים והאחר הוא נציג הממשלה), שעיקרם הוא ביצוע תשלומים שונים על-פי הוראות החוק או על-פי החלטות של רשויות שונות שניתנו מכוח החוק. פסקה (ט) לסעיף זה קובעת כי שני המורשים לפי סעיף זה יפעלו בהסכמה, ולא תהיה השגה על פעולתם; בענין שלא הסכימו עליו - תכריע ועדת-ערר שלפי סעיף 22 והכרעתה תהיה סופית (כל ההדגשות שלי).

3. פסק הדין. א. בר"ע 88/85 אברמזון נ' זרניצקי הנ"ל 1 עלתה השאלה אם הכרעת ועדת-הערר לפי סעיף 25(ט) הנ"ל ניתנת לערעור ברשות לבית-המשפט העליון, ובית-המשפט השיב עליה בחיוב, תוך אימוץ ההנמקה שניתנה לעניין זה בר"ע 185/83

512471452

ש' משולם ואח' נ' זרניצקי ואח'2. בפסק-דין אחרון זה היתה ההנמקה האמורה בבחינת אמרת-אגב, אולם אימוצה בפסק-הדין מושא הערות אלה הפכה להלכה פסוקה, שכן עצם ההיזקקות לעניין היתה מותנית במתן הרשות לערער (שנבלעה במקרה זה בדיון בערעור עצמו).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 פ"ד לט(א) 181.

 פ"ד לז(2) 437.

 פ"ד לז(2), בע' 442, מפי מ"מ הנשיא מ' שמגר.

 י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (בורסי-פרץ את טובים, מהדורה 4, תשל"ב) 605;

בר"ע 19/66 המועצה המקומית אשדוד נ' קבוצת בוני ערים בע"מ, ואח', פ"ד כ(2) 666.