‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ארכיון הרופא וזכות המטופל?

תוכן עניינים

בעידן הסדר ואירגון, כזה שאנו חיים בו, כמעט כל טיפול רפואי כרוך ברישום כלשהו. ברגיל, רופא פרטי רושם, מלבד פרטים אישיים על המטופל, גם את דבריו של האחרון במה לוקה בריאותו, ואחרי בדיקתו מוסיף הוא מצידו את ממצאיו ובהמשך הזמן גם את שיקוליו בדבר האיבחון (הדיאגנוזה) והוראותיו לטיפול. כן נהוג הרישום במוסדות הרפואה, אשר אליהם נזקקים רוב הבריות בארץ. במקרה הראשון, נשמר מכלול הרשימות בארכיונו הפרטי של הרופא; ובמקרה השני, שמורות ה"רשומות" - כפי שהן נקראות - בארכיון המוסד (המכונה על-פי רוב "כרטסת"). בשני המקרים גם יחד נהוג כי יצורפו לרשומות תעודות שונות המשלימות אותן (תצלומים, פיתקאות על אנליזות וכיוצא באלה, שהמטופל עצמו או אחרים יספקו לרופא המטפל כעת בחולה).

הראשון להפיק תועלת מן הארכיון הנדון הוא הרופא הרושם עצמו. לכשייקרא לטיפול נוסף באותו מטופל, יוכל להתחשב אז בתולדותיו הרפואיות. אך תועלת מובהקת עוד יותר עשויים להפיק מרשומות הארכיונים הנ"ל רופאים אחרים שהמטופל ייזקק להם בעתיד - אם יינתן להם להיוודע אל תוכנן. ייתכן שתתעורר שאלה ספציפית שיש לבררה לאור החומר שבארכיון, כגון השאלות: האם מותר להטיל עליו עכשיו טיפול מסויים?

האם המטופל קיבל טיפול זה או אחר בעבר, ומתי? תולדותיו הרפואיות של המטופל חשובות ביותר בעיקר לרופא החדש, בשעה שעליו להחליט על טיפולו בו אגב מחלה ששורשיה בעבר. אין רשומות אלו נמצאות ברגיל בידי המטופל עצמו, אלא רק בידי הרופא המטפל או המוסד הרפואי, ועובדה זו עלולה להוות בעיה כאשר המטופל מעוניין בקבלת חוות-דעת רפואית נוספת מרופא אחר, או בהחלפת הרופא המטפל. עוד יש מקום לשאול: כאשר הנוגע בדבר בחר באיש מסויים בתור רופאו הכללי הקבוע ("רופא הבית"), האם, לשם קבלת המידע, יש לחכות עד לבוא מחלה כדי לציידו בכלים הדרושים הנ"ל - עת יחסר, אולי, הזמן לעשיית הצעדים הדרושים? האמנם אין להכיר בזכות המטופל לפנות לרופאו הישן (ובמקרה שהלה נפטר, ליורשו) לשם מסירת תוכנן של הרשומות לרופאו החדש? אותן השאלות, בשינויים המתאימים, מתעוררות גם כשעוברים ממוסד רפואי אחד למשנהו או מסניף אחד של המוסד לסניף אחר שלו (או גם מרופא פרטי למוסד רפואי, ולהיפך).

אם התשובה על שאלות אלו תהיה חיובית, יש מקום לשאלה נוספת: באיזו מידה השיקולים המביאים למסקנה זו עשויים לחול גם במקרים אחרים, המקבילים לנידון בזה שאף הם נוגעים לקיום חיובים צדדיים אחרי קיומו של החיוב העיקרי, כגון רשומות הנמצאות בידי מהנדס בנין, עורך דין, חוקר פרטי וכד'?

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 חוק הגנת הפרטיות, ס"ח 128 (להלן: חוק הגנת הפרטיות); בעיקר סעיף 13.

 ע"א 58/82 קנטור נ' מוסייב, ואח', פ"ד לט(3) 253

 ק"ת 270 (להלן: תקנות שמירת רשומות).

 ס"ח 52.

 : קופת חולים, תקנון קופת-חולים  (ההנהלה' המרכזית של קופת-חולים, האגף לחברות וזכויות חברים, תל-אביב,  בסע' 66(ב).