‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי דרישת הסיוע בהליכים פליליים?

תוכן עניינים

א. מבוא: דרישת-הסיוע במשפט הפלילי

ב. מקומה הדיוני של דרישת-הסיוע במשפט הפלילי

ג. דרישת-הסיוע בהליכי-מעצר

ד. דרישת-הסיוע בהליכי-הסגרה

ה. דרישת-הסיוע וטענת "אין להשיב לאשמה"

ו. דרישת-הסיוע ושתיקת-נאשם

ז. סיכום

דיני-הראיות הנוהגים בישראל מכירים בראיה יחידה כבסיס לחיוב בפלילים4. אצלנו לא מוכר העקרון של המשפט העברי "על-פי שני עדים או על-פי שלושה עדים יקום דבר"5. עם-זאת, יש ולא די בראיה יחידה, אלא הדין דורש, מעבר לכך, תוספת ראייתית כלשהי.

אנו נתמקד בדרישה לתוספת ראייתית מהסוג של סיוע (להלן: דרישת-הסיוע). דרישת-הסיוע נובעת בעיקרה מטעמים הוכחתיים הנעוצים בדיני-הראיות, והיא נועדה לחזק את משקל הראיה הבסיסית, הטעונה סיוע, לאמתה ולהוסיף משקל למהימנותה6. לא כאן המקום לעמוד על טיבה ומהותה של דרישת-הסיוע, וכל שנוכל לומר בקצירת-האומר הוא, שדרישת-הסיוע משמעה תוספת ראייתית, המסבכת או נוטה לסבך את הנאשם באחריות לביצוע המעשה נשוא-האישום; על מקור ראיית-הסיוע להיות נפרד ועצמאי מהראיה הטעונה סיוע, ועל ראיית-הסיוע להיות נוגעת לנקודה ממשית השנויה במחלוקת בין הצדדים7.

ניתן איפוא לסווג את דרישת-הסיוע כמשתייכת הן להיבט של כמות (דיות) הראיות והן להיבט של מהימנות (איכות) הראיות.

דרישת-הסיוע, שהינה דרישה ראייתית, שני פנים לה: פן מהותי ופן דיוני. הפן המהותי מתייחס לשאלה אימתי נדרש סיוע, לטעמיה, לצדקתה, לטיבה ולמהותה של דרישת-הסיוע. הפן הדיוני מתייחס לשלב הדיוני במסגרת המשפט הפלילי, בו נדונה שאלת הסיוע.

כל עוד שרירה וקיימת דרישת-הסיוע בדין הישראלי 8 (ואין אנו עוסקים כאן בשאלת צידקתה של דרישת-הסיוע), עולה השאלה בדבר מקומה הדיוני של דרישת-הסיוע במשפט הפלילי, ובפן דיוני זה של דרישת-הסיוע קא עסקינן.

באחרונה, נפסקה הלכה חדשה בכל הנוגע בדרישת-הסיוע בהליכי-המעצר. ברשימה זו נעמוד על החידוש שבהלכה זו, תוך בחינת השלכותיה על שאלת מקומה הדיוני של דרישת-הסיוע בהליכים פליליים בכלל, ובהליכי-הסגרה וטענת "אין להשיב לאשמה" בפרט, וזאת במקביל לבחינת שאלה זו לגבי כל הליך והליך בנפרד, בהתאם לאופיו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 פ"ד מ (2) 161 (להלן: ענין סיידה).

 דף לפרקליט 271 (להלן: ענין אדרי).

 פ"ד מ (2) 658 (להלן: ענין בוטרוס).

 ע"פ 87/53 אל נבארי נ' היועמ"ש, פ"ד ז 964, 971;

א' הרנון, דיני ראיות (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט אתי על-שם הארי סאקר, תשל"ז) כרך ב, 8;

י' קדמי, על הראיות בפלילים (דיונון, תשמ"ג) 125.

 דברים, יט, ט"ו.