‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הערכת הפיצויים בנזקי גוף?

תוכן עניינים

א. הקדמה

ב. הבסיס הנורמאטיבי למתן פיצויים

ג. המטרה החקיקתית

1. כללי

2. מטרת הפיצויים: "השבת המצב לקדמותו"

3. פיצוי מלא או פיצוי הוגן?

ד. רמת הפיצויים: הגישה ה"אינדיווידואלית" או הגישה ה"תעריפית"

ה. פיצויים בגין הנזק הרכושי: אבדן השתכרות

1. כללי

2. אבדן השתכרות או אבדן כושר השתכרות ?

3. ניזוק שאינו נהנה מדמי הפיצויים בגין אבדן ההשתכרות: הניזוק ה"צמח"

4. אבדן ההשתכרות בשנות "אי החיים": בעיית ה"שנים האבודות"

ו. הנזק הלא-רכושי: מהי מטרת הפיצוי?

1. כללי

2. הנזק הלא-רכושי: הגישה הפונקציונאלית

3. הנזק הלא רכושי: הגישה האישית

4. הנזק הלא-רכושי: הגישה הקניינית

5. הנזק הלא-רכושי: היש גישה "נכונה" ?

ז. הטבות לניזוק מצד שלישי

ח. עילה נזיקית ועילה סטאטוטורית

ט. צורת הפיצויים: סכום חד-פעמי או תשלום עתי

י. מות הניזוק

1. זכות היורשים

2. זכויות התלויים

יא. הצעה לעתיד

בתי המשפט בישראל עוסקים בשאלות של הערכת הנזק והפיצוי בנזיקין מתחילתם של דיני הנזיקין המודרניים בישראל, דהיינו, מתחילת תקפה של פקודת הנזיקין1. הפעילות ההלכתית, אשר אפיינה את האחריות הנזיקית, אפיינה גם את הדיון בהערכת הנזק והפיצוי2. הרתיעה שנתגלתה לא פעם בעבר אצל שופטים אנגליים מטיפול בשאלות הנזק והפיצוי3, לא היתה מעולם מנת חלקם של השופטים בישראל, אשר העניקו מקום נכבד בפסיקתם לדיני הפיצויים. גישה זו טבעית היא. עם התגברות הסיכונים לגוף, בעיקר עם ריבוי השימוש ברכב מנועי, יש ליתן מקום של כבוד לשאלות של הערכת הפיצויים, אשר מעוררות לא רק בעיות תיאורטיות, בעלות ענין רב, אלא גם שאלות פראקטיות חשובות הדורשות פיתרון. יתכן כי כיום שאלות של הערכת הפיצויים אף עולות בחשיבותן על שאלות של היקף האחריות עצמה. על רקע זה יש להצטער על כך כי המעורבות החקיקתית בשאלות של הערכת הפיצויים היא מעטה ביותר4. מעורבות זו הוגבלה, לרוב, לאותם מקרים בהם חל שינוי בבסיס האחריות עצמה5. מששונתה האחריות, שונו לעתים גם דיני הפיצויים, ונקבעו הוראות בדבר היחס בין האחריות הנזיקית לבין האחריות הסטאטוטורית החדשה6. מעבר לכך, ובמקום שלא חל שינוי בבסיס האחריות עצמה, הושארו דיני הפיצויים לפיתוחה של ההלכה השיפוטית. מטרתנו, בחיבורנו זה, היא לבחון את דין הפיצויים בנזקי גוף - כפי שהתפתח בישראל, תוך הצעות לשינויו7, אם בדרך ההלכה השיפוטית ואם בדרך ההתערבות החקיקתית. בבחינת הדין הרצוי נוכל, כמובן, להעזר בהתפתחות הענפה בתחום דיני הפיצויים מחוץ לישראל8, ובהמלצותיהן של ועדות מיוחדות שנתמנו להערכת הדין הקיים - אשר החשובות שבהן הן הוועדה המלכותית האנגלית לענין התביעות האזרחיות והפיצויים לנזקי גוף ("ועדת פירסון")9, ו"ועדת ברנזון" בישראל10.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)