‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הגוף הקונקרטי מול הגוף הוירטואלי?

תוכן עניינים

מבוא

אמנות הגוף ואמנות המיצג – היסטוריה, סגנונות וסוגים.

המחזה "חברות הכי טובות"

טענת המחקר

תחקיר על המחזאית:  ענת גוב -ביוגרפיה אישית ומקצועית

ההצגה-"ליזיסטרטה"- ענת גוב

עקר בית 

רקע המחזה   "חברות הכי טובות "

הרקע ההיסטורי להתרחשות היצירה "חברות הכי טובות"  ראשיתה של מדינת ישראל.

מגדר נשי ופמיניזם - פמיניזם- האמנם? גופים נשיים בחלל מעוצב ע"י גברים

ייצוג גוף האשה בתרבות

תקציר- על ההצגה עלילת  המחזה

הפקות קודמות של  המחזה "חברות הכי טובות"

הטקסט- המחזה הכתוב מול ההצגה המבוימת על הורסיות השונות

יומן עבודה אישי – מחשבות בתהליך העבודה

מיניות ומיגדר בעולם פוסט מודרניסטי

התאוריה של מישל פוקו

גוף קונקרטי ווירטואלי בתיאטרון

הגוף בתיאטרון ובתיאטרון מחול

הגוף בהצגה החברות הכי טובות

מערכת היחסים בין הדמויות במחזה – הדיאלוג בין הקונקטי לוירטואלי

סיכום 

ביביליוגרפיה

מבחינה היסטורית, הופיעה אמנות הגוף לראשונה כביטוי אמנותי בשנות השישים של המאה העשרים והגיעה לשיאה בשנות השבעים של אותה המאה. ומאז, מתפתחת אמנות גוף בהדרגה תוך שהיא מרוויחה מקום של כבוד בעולם האמנות, ומוצגת ללא הפסקה בגלריות ומוזיאונים ברחבי העולם. אך חשוב לזכור כי בראש ובראשונה מהווה אמנות גוף תת קטגוריה של אמנות המיצג. מיצג הוא מופע המשלב בתוכו מדיה מתחום הבמה כגון תיאטרון ומחול, כמו גם תחומים מהאמנות החזותית כגון פיסול וקולנוע כשהאמן נוטל במיצג חלק פעיל על ידי שימוש בנוכחותו הפיסית. המיצג התפתח במקביל לאמנות הפלסטית במחצית השנייה של המאה העשרים וכחלק ממנה. את שורשי אמנות המיצג ניתן למצוא בתנועות הדאדא והסוריאליזם כמו גם באמנים מרסל דושאן, הוגו באל ואיב קליין. התופעה החלה כאשר בהופעות של חברי קבוצת הדאדא נהגו לקרא שירה אבסורדית, ללבוש מסכות ולעורר פרובוקציות שונות בקהל. מרסל דושאן, לדוגמא, נהג להצטלם בבגדי אישה ולעצב את שערו במסגרת עבודותיו האמנותיות. למיצג מאפיינים מאוד ספציפיים המבדילים אותו מצורות אמנות אחרות וחיונית לקיומו. ראשית, המיצג הוא פעולה המוגדרת בזמן. מאפיין זה של המיצג משייך אותו אל אמנות הבמה וזאת משום שהמיצג הוא מופע חזותי בעל אורך זמן מוגדר מראש. אורך הפעולה יכול להימשך כאורכה של הופעת מחול או תיאטרון קונבנציונאלית או להתפרש על זמן רחב יותר. את זמן המיצג קובע לעיתים האמן באופן שרירותי, אך לעיתים הפעולה עצמה היא הקובעת את משך זמן המיצג. בנוסף, משום שהפעולה האומנותית מוגדרת בזמן ואינה מתקיימת באופן פיזי לאחר סיומה, יש והופכים, בסיום הפעולה המתוכננת, פריטים מן המיצג ל"עדות" על מה שהתרחש במיצג, פריטים אלו יכולים לכלול תפאורה, בגדים, אביזרים נלווים וחפצים שנוצרו במהלך המיצג. מאפיין נוסף של אומנות המיצג הוא שילוב בין מדיה מתחומי אמנות שונים. לדוגמא, נפוץ במיוחד השילוב בין פיסול ווידאו ליצירת תפאורה או פריטים המעניקים משמעות לפעולת האמן. מאפיין מובהק שלישי של המיצג הוא היחס החדש שנוצר בין היוצר לקהל, כשלעיתים הקהל מתבקש להשתתף בפעולות מסוימות ובכך ליטול חלק מעשי במיצג, אולם גם כשהקהל אינו נוטל חלק בפעולה האומנותית עצמה, עצם הנוכחות הקרובה שלו לאמן והצפייה במעשה ב"שידור חי" כבר יוצרת יחס חדש, ועל עניין זה עוד ארחיב בהמשך. בנוסף ניתן למנות גם את האוונגרד אמנותי כמאפיין מיצגי, וזאת משום שרוב אמני המיצג תופשים את האמנות שלהם כבעלת אופי ביקורתי כלפי החברה או כלפי תחומי המדיה השונות של האמנות. תפיסה זו גורמת בדרך כלל לתחושה כי האמן מנסה לעורר מלבד חוויה אסתטית אצל הצופה, גם רצון למעורבות פוליטית או חברתית. המאפיין הייחודי האחרון של אמנות המיצג הוא התיעוד. בשל זמניותו של המיצג, אופן התיעוד שלו בזמן התרחשותו מקבל בעולם האמנות תפקיד מרכזי. התיעוד יכול להתבצע בצילומי סטילס, בצילומי וידאו או בכל צורה אחרת. לעתים התיעוד עצמו הופך לעבודה המוצגת בתערוכה. מבין האמנים העוסקים באמנות גוף ישנם כאלה שבוחרים להשתמש בגופם, בפעולות של גוף, או על ידי חיבור של אובייקטים כאלו ואחרים ועטית תחפושות. כדוגמא לאמנית הבוחרת בדרך זו ברצוני להציג את רבקה הורן. בעבודות האמנות שלה בונה הורן קונסטרוקציות מסובכות המתחברות לגופה, על ידי כך הופך גופה לחלק אינטגראלי מהעבודה. דוגמא נוספת לאמן המשתמש בגופו ניתן למצוא אצל האמן צ'רלס ריי. ריי מציב את גופו ביחס לאובייקטים מסוימים בדרכים ובצורות שונות ותוך כך הופך גם הוא את גופו לחלק מהעבודה האמנותית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

"אגדות וסיפורים אין-קץ על תולדות הדורות": אופרת סבון ותרבות הנשים". מתוך: Continuum : כתב עת אוסטרלי לתקשורת ותרבות, כרך 1, חוברת מס' 2 

"אופרות הסבון ותרבות הנשים" (מתוך: Continuum:כתב- העת האוסטרלי לתקשורת ותרבות, כרך 1, חוברת מס' 2.

ברגסון, הנרי.  הצחוק  תרגם יעקב לוי ; ‫ ירושלים : ר. מס, .

גוב, ענת . חברות הכי טובות: מחזה, בני ברק: הקיבוץ המאוחד,