‏190.00 ₪

1. שאלת מחקר: 
2. כיצד בא לידי ביטוי רנה דקארט כהוגה הדעות?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

הקדמה. 3

דקארט – הגיונות על הפילוסופיה הראשונית. 3

שלבי הטלת הספק:. 5

טיעון הקוגיטו אני חושב, משמע אני קיים.. 8

אלוהים.. 9

עולם חיצוני 10

עולם החומר ועולם הרוח. 10

היקום הגאומטרי 11

שלבי הטלת הספק:. 14

בעיות שהועלו כנגד משנתו של דקארט:. 17

ביקורת והערכה במאה השמונה עשרה. 25

האמן מלביץ' ודקרט. 28

הקשר בין מלביץ' לדקרט ובין הסופי לאינסופי 30

ביבליוגרפיה. 32

עבודה זו תעסוק ברנה דקארט הוגה דעות.

רנה דקארט 1596-1659 נחשב כאבי הפילוסופיה החדשה,הוגה צרפתי. מתחיל תקופה חדשה בהגות של החברה המערבית. שם ספרו החשוב: "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית". שלושה חידושים שהתחילו מדקארט:

1. ערך האינדיבידואליזם: הדגשה על הפרט,כל אחד חשוב בפני עצמו,קודם אני ולאחר מכן קבוצה,שאר החברה. בתרבות המערבית החילונית זה כך.
2. דואליזם: הפרדה בין גוף לנפש. יש פסיכולוגיה במקביל לנוירולוגיה. גוף זה חומר ונפש בנמצא. המקביליות הזאת מתחילה מדקארט.
3. ביסוס המדע על קביעויות,מהויות: ביסוס המדע על נוסחאות,המהות יכולה להתבטא בנוסחה,מצפים לכך שנוכל לתת נוסחה להתנהגות האדם,לכמת את המציאות.

1. האם קיימת ידיעה בטוחה במשהו,משהו שלעולם אי אפשר לפקפק בו? דקארט מתחיל את הבדיקה על האמת כך: הוא מטיל ספק בכל דבר,רק במה שאוכל לומר בצורה הטובה ביותר שהוא נכון-אז אקבל אותו. ספק שיטתי בכל.ראשית מטיל ספק במה שבולט הכי הרבה-החושים. החושים לא יראו לי את האמת הבטוחה,כל אחד יעיד על משהו אחר אבל גם כולנו נסכים על כך שיש משהו. אפשר שכרגע כולנו בחלום...כלומר-מטיל ספק בכל,אולי אמיתי ואולי חלום ולכן אפילו בגופים ניתן להטיל ספק ,אולי כולנו נמצאים בהזיה מסוימת.

דקארט מטיל ספק בגוף ובחומר. דקארט מטיל ספק במתמטיקה,אפשרי שזו טעות? מסקנה עצובה ולא מקובלת היא שאין אמת בטוחה. הדבר הבטוח ביותר הוא המחשבה שלי,במחשבות שלי לא אוכל להטיל ספק. אני תמיד חושב. לא אוכל לומר:"אני חושב שאני לא חושב".כלומר-אם נטיל ספק בכל,נשאר עם המחשבה שלנו שמטילה ספק,לא הגוף. "אני חולם" משמעותו אני  חושב שאני חולם. רק אני קיים.אני סגור במעגל החוויות שלי. דקארט: "אני חושב משמע אני קיים".

אני חושב אני מרגיש אני חווה-זו האמת והיא 100% נכונה. באותו זמן שזהו הישג אדיר-זה טראגי: אין לי  מושג מה קורה בחוץ. אני סגור בתוכי וכל השאר לא בטוח. המחשבה בטוחה כמו גם החוויה,קיום המחשבה נכונה,קיום הגוף הוא לא בטוח. זוהי בעצם ההוכחה להפרדה בין גוף לנפש-דואליזם. הנפש החושבת קיימת והגוף לא יודע. קיימת אמת בטוחה והיא האני החושב,נפרד מהגוף. על הגוף אני לא יודע,כל אחד סגור בחוויות שלו. ניתן לראות את התחלת האינדיבידואליזם –הפרט וחשיבותו ואת התחלת הדואליזם-הפרדה.

יש הרואים בדקארט את ההוגה המודרני הראשון אשר סיפק מסגרת פילוסופית למדעי הטבע כאשר אלו החלו להתפתח. כדי לנסות לומר דבר בעל משמעות על העולם, ביקש דקארט לצאת מנקודת מוצא כלשהי שעליה יוכל להישען בבואו לדון במהותו של העולם. נקודת מוצא זו, הוא קבע, תהיה אמת ודאית שלא ניתן להטיל בה ספק. את אותה נקודת מוצא גולל בספרו "ההגיונות". כדי להשיג זאת, הוא הפעיל שיטה מתודה הידועה בשם ספקנות מתודולוגית: הטלת ספק בכל רעיון שניתן להטיל בו ספק. מטרת הספקנות המתודולוגית היא להגיע לנקודתהוודאות, וזאת בניגוד לספקנות המנסה לערער על תמונתהמציאות כמו למשל, הספקנות הפירוניסטית, או הסטואית, אשר מטרתה להביא את הספקן לשלוותהנפש.

לפי דקארט, העובדה הראשונית היחידה בה הוא יכול להיות בטוח היא שהוא עצמו קיים, וחושב. זאת מהסיבה הבאה: הוא טוען תחילה שהוא קיים וחושב. אם נטען שהוא טועה, ניאלץ לטעון עם זאת שהוא קיים כדי שיוכל לטעות, וגם שהוא חושב, ומכאן שהוא קיים וחושב בכלמקרה. 

כך הגיע דקארט לקביעה אני חושב, משמע אני קיים בלטינית: cogito, ergo sum, ובקיצור: הקוגיטו, שכוונתו היא למעשה הטענה כי גם הטלת הספק עצמה בקיומו, היא הוכחה לקיומו, כך שהוא לא יכול שלא להיות קיים. 

דעה זו ספגה ביקורת רבה, והאשמות על כך שגם טיעון זה מתבסס על היגיון, והרי אין לנו כל סיבה וודאית להסתמך על היגיון, כפי שדקארט עצמו הראה. כלומר שדקארט מניח מראש שכדי לטעות עליו לטעון טענה עובדה הנשמעת מובנת מאליה, אך כפי שדקארט עצמו הראה, אין לסמוך גם על המובן מאליו כעל עובדה וודאית, ואם נלך יותר רחוק, דקארט אפילו מניח מראש שאם עליו לחשוב כדי לטעות, והוא טועה, אז הוא בוודאות חושב. גם טענה זו נשמעת מובנת מאליה, מהיותה בנויה על התבנית "X מוביל לY, וX נכון, לכן גם Y נכון", אך אפילו עליה אין לסמוך לכאורה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

נועה נעמן צאודרר, דקארט - בדידותו של פילוסוף, הוצאת אוניברסיטת תל אביב

ת' הובס. לויתן, תרגום: אהרן אמיר, : מנחם לורברבוים, הוצאת שלם

Agostini, Siegrid; Leblanc, Hélène, eds. Examina Philosophica. I Quaderni di Alvearium