‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי דירקטור בחברה ממשלתית?

תוכן עניינים

דירקטור בחברה ממשלתית          

רשות החברות הממשלתיות         

מיגבלה על מינוי בחברה ממשלתית עקב תפקיד אחר          

מיגבלה עקב ניגוד עניינים             

הגבלת מספר החברות   

מינוי דירקטור בחברה ממשלתית וסיום כהונה      

הפסקת כהונה   

סמכויות הדירקטוריון     

הגבלת סמכויות הדירקטוריון      

האצלת סמכויות הדירקטוריון      

יו"ר הדירקטוריון           

חובות דיווח מיוחדות     

חובת האמון של הדירקטור         

החובה לפעול לטובת החברה בלבד         

החובה להפעיל שיקול דעת חופשי           

חובת המיומנות והזהירות          

שכר דירקטורים

גמול דירקטורים

רגולציה: החוק להגבלת שכר הבכירים בבנקים ובביטוח 2016

הצעת חוק החברות (תיקון מס' 20)(תנאי כהונה והעסקה בחברות ציבוריות ובחברות אגרות חוב),

סיכום   

ביבליוגרפיה      

טרם נמצאה תרופת הפלא אשר יהא בה כדי לפתור את הקונפליקט הפנימי הנובע מעצם הקמתה של החברה הממשלתית. המדינה, משיקולים שונים וצודקים, מעדיפה לנהל חלק מהמערכת המשקית שלה בצורה של חברה עסקית רגילה. מאידך, המדינה אינה ככל בעל מניות אחר ולה שיקולים ממלכתיים שונים שאינם מתיישבים תמיד עם פעילות עסקית רגילה. אמנם ניתן לצמצם את הבעיה על-ידי צמצום הקמתן של חברות ממשלתיות, או לפתור את הבעיה בדרך אחרת, כגון : הקמתן של חברות על-פי חוק מיוחד והסדרת ענייניה של החברה באותו חוק. אין ספק כי קיימים מיגבלות וחסרונות גם בדרך זו, מה גם שלא יהא בכך כדי לפתור את הבעיה מחד גיסא ועוד נכביד על הנושא על-ידי יצירת מערכת חקיקה סבוכה מאידך גיסא. המחוקק העדיף ליצור חוק מסגרת לכלל החברות הממשלתיות, ובכך ביקש למעשה לשמור על מידת הגמישות המירבית של החברה הממשלתית. חוק החברות הממשלתיות, תשל"ה - 19751, אשר נתקבל בכנסת לאחר תקופה ארוכה של דיונים, בא להסדיר את דיני ההקמה והפיקוח של החברות שבהן יש למדינה מניות, תוך יצירת מספר קאטגוריות של חברות בנוסף לחברה העסקית הרגילה2.

תנאי להקמתה של חברה ממשלתית היא האפשרות הניתנת למדינה ליצור מערכות בקרה ופיקוח נאותות וכן להבטיח זרימת אינפורמאציה באורח שוטף, כך שהממשלה לא תעמוד בפני הפתעות של הרגע האחרון ומשברים בחברות, כפי שארע בישראל בשנים האחרונות. מאחר שהמחוקק העדיף לנהל את השקעותיה של המדינה בדרך של חברה עסקית, חייב היה להיעזר באמצעי הפיקוח הרגילים המקובלים בדיני החברות, כאשר לדירקטוריון תפקיד מרכזי במסגרת פיקוח זו. הדירקטוריון בחברה פועל כאורגן עצמאי ונפרד מהאסיפה הכללית, כאשר לאסיפה אין בדרך כלל סמכות להתערב בניהול ענייניה השוטפים של החברה, אלא אם הוסמכה לכך במפורש בתקנות החברה3, ובתנאים שנקבעו בתקנות. כתוצאה מכך אין האסיפה הכללית רשאית להתערב בהחלטות הדירקטוריון בעניינים אשר נמסרו על-פי התקנות לדירקטוריון, וכן לא תוכל האסיפה לבטל הליכים משפטיים שהחל בהם הדירקטוריון4. במקום שכוח הניהול מסור, כאמור, לדירקטוריון רק הוא רשאי להפעיל כוח זה. האסיפה הכללית רשאית, אם רצונה בכך, לשנות את התקנות התוחמות את סמכויות הדירקטוריון, או לפטר את הדירקטורים על-פי הוראות התקנות. הדירקטוריון והאסיפה הכללית הינם אורגנים נפרדים של החברה, כאשר אין סמכות אחת חורגת לתחומה של רעותה5. בחברה ממשלתית יש בעיקרון זה משום חסרון רציני, שכן הממשלה - כבעלת מניות עיקרית - אינה רשאית להורות לדירקטוריון כיצד יפעל ורעיון הפיקוח של הממשלה על השקעותיה נשמט אפוא מידה. החוק העדיף, בצדק, שלא לפגוע בעיקרון זה ובמקרים רבים אף קבע סמכויות נוספות לדירקטוריון, אשר האסיפה הכללית אינה יכולה לפגוע בהן6. לפיכך גם בחברה הממשלתית אמצעי הפיקוח היעיל והחשוב ביותר על החברה הממשלתית נתון בידי הדירקטוריון. אי אפשר לתפקד ולנהל חברה באמצעות פיקוח מרכזי מרחוק ובהכרח יש לשים את הדגש על הדירקטוריון. הדבר נכון, למעשה, לגבי כל חברה ציבורית שאינה בשליטה משפחתית, אולם בחברה הממשלתית הבעיה סבוכה שבעתיים. הבעיות הנובעות כתוצאה מקיומן של חברות גדולות, שבהן קיימת הפרדה של ההון והבעלות מהניהול, הפכו להיות נושא מרכזי לדיון וטרם מצאו את פתרונן7, אולם בבואנו לבחון את הבעיה בחברה הממשלתית נמצא, כאמור, כי בעיה זו סבוכה יותר. ראשית, נציגי הממשלה המפקחים על פעולותיה של החברה, הם עצמם פקידים ממונים, שאין להם אינטרס אישי בחברה, בעוד שבחברות הציבוריות הגדולות הפיקוח על הדירקטוריון נעשה על-ידי קבוצות של בעלי מניות, המחזיקים בחלק מסוים של המניות ולהם אינטרס אישי ישיר בהצלחותיה של החברה. בנוסף לכך, דירקטוריון החברה הציבורית מורכב לא במעט מבעלי מניות הרוב בחברה ובנהלם את החברה יש להם אינטרס ישיר בה, בעוד שבחברה ממשלתית הדירקטוריון מורכב ברובו מפקידי ממשלה (ומיעוטו מאנשי ציבור)8, המתמנים לתקופות קצובות והאינטרס שלהם בחברה הוא, בדרך כלל, מועט. מכאן הדגש הרב אשר חוק החברות הממשלתיות שם בבעיות הקשורות בדירקטורים ובדירקטוריון של החברה הממשלתית, שבהם הוא רואה את הציר המרכזי שעליו סובב הפיקוח.

האם כתוצאה ממערכת הכללים המיוחדת המוחלת על הדירקטור בחברה הממשלתית, יצר החוק דירקטור מסוג מיוחד, או דירקטור-למחצה ? במסגרת רשימה זו נבחון את מערכת הכללים המיוחדת המוחלת על הדירקטור והדירקטוריון בחברה הממשלתית ובמה שונה מעמדו מזה של הדירקטור בחברה שאינה ממשלתית. בחינה זו חייבת להיעשות גם לאור שלושה עקרונות יסוד שנקבעו בחוק :

(א) הוראות פקודת החברות חלות על החברה הממשלתית ב כ פ ו ף להוראות החוק9.

(ב) חברה ממשלתית, לרבות הדירקטוריון, חייבים לפעול לפי השיקולים העסקיים שעל-פיהם נוהגת לפעול חברה לא ממשלתית10.

(ג) מסמכי היסוד של החברה, המסדירים בדרך כלל את סמכויות הדירקטוריון ודרכי-עבודתו, אין בכוחם לגרוע מהוראות חוק החברות הממשלתיות11.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

מונדרר נ' חוק איסור הלבנת הון הוצאת "אוצר המשפט". (2018)

יוסף גרוס מחקרים בדיני חברות ומשפט עסקי (עורכים, אהרן ברק, יצחק זמיר, דוד ליבאי) נבו, תשע"ה (2015)

ארליך, י. "שכר מנהלים בחברות ציבוריות: רגולציה ומנגנוני פיקוח", הכנסת, מרכז המחקר והמידע