מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 50% על כל מאגר העבודות האקדמיות ! !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: 050
ב"ה. יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל. 20,000 עבודות אקדמיות במחיר הנמוך בשוק של
145 ש"ח לעבודה!!!
אבל "הישמרו לנפשותיכם" תוכנת אוריגניליטי של המוסדות האקדמיים עשויה לעלות על עבודה מוכנה מראש ממאגר. לכן מומלץ לכם לשכתב העבודה האקדמית מחדש או שאנו נעשה שירות זה עבורכם תמורת 900 שח וניתן לכם אסמכתא על כך שהעבודה מקורית לחלוטין וחסינה מפני חשד להעתקה !!!
סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית חוק ההסגרה (עבודה אקדמית מס. 3201)
290.00 ₪
17 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3201
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי חוק ההסגרה?
תוכן עניינים
מבוא
מבחן הרשות השיפוטית
היזקקות לדין הזר לשם פרשנות המונח "נאשם" ?
המשמעות הנכונה
סיכום
ביבליוגרפיה
הסגרתו של אדם (להלן המבוקש) ממדינת ישראל למדינה המבקשת את הסגרתו מותנית מכוח סעיף 2(2) לחוק ההסגרה -1 (להלן חוק ההסגרה) בהיותו בעל מעמד דיוני המוגדר באחת משתי החלופות "והוא נאשם או נתחייב בדין במדינה המבקשת . . .". מכאן, שאם ההליכים הפליליים, שננקטו כנגד המבוקש במדינה המבקשת בגין העבירה עילת בקשת ההסגרה, לא היה בהם כדי יצירת מעמד של נאשם או של חייב בדין, כי אז מנועה מדינת ישראל מלהסגירו, אפילו נתמלאו התנאים האחרים הקבועים בחוק.
המונח "נתחייב בדין" מצביע בבירור על מי שהתביעה הפלילית כנגדו נבלעה בפסק דין מרשיע וסופי2, שהוצא נגדו במדינה המבקשת את הסגרתו ואשר טרם מומש. המונה "נאשם" לעומתו יוצר קשיי פרשנות מרובים בהיותו מונח שמשמעותו משתנה לפי המקום, התקופה והקשר הדברים. מחד גיסא, ניתן ליחס למונח את המשמעות הדיונית הנודעת לו בסדר הדין הפלילי, אלא שאז שאלה היא, אם לצורך זה יש לבחון את סדר הדין הפלילי במדינה המבקשת את ההסגרה או שמא את סדר הדין הפלילי במדינת ישראל. מאידך גיסא, ניתן לגרוס כי בהקשר זה יש למונח "נאשם" משמעות המיוחדת לחוק ההסגרה והשונה מן המשמעות המקובלת של המושג בסדר הדין הפלילי. אם כך נגרוס, מהי משמעות מיוחדת זו ?
הפסיקה לא השכילה, לגבש מתוך הפירושים האפשריים פירוש ברור דיו ההולם את חוק ההסגרה ומטרותיו, אלא הסתפקה בקביעות מעורפלות, לעתים סותרות, להן נצרכה במקרים שעמדו בפניה. ברשימה זו נסקור בקצרה את הפסיקה המועטה בנושא, שמפיה אנו חיים כיום, ונציג את המשמעות הנראית לנו כנכונה.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ס"ח תשי"ד 174. וזו לשון הסעיף :
"2. מותר להסגיר אדם כאמור, אם -
(2) והוא נאשם או נתחייב בדין במדינה המבקשת על עבירה שאינה בעלת אופי מדיני ושאילו נעברה בישראל היתה עבירה מן העבירות הכלולות בתוספת לחוק זה . . ."
ב"ש (ת"א) 610/72 בעניין המבוקשת סאייאג, פ"מ תשל"ד (1) 56.
עמ' 61. לא נראית לנו הדעה, כי שופט חוקר, בהפנותו את העניין לבית המשפט מ ק נ ה לאחרון סמכות פסיקה. סמכות זו קיימת מכוח החוק, ואם השופט החוקר מפנה את העניין לבית משפט שאינו מוסמך לדון בו לפי החוק, לא תוקנה בכך לבית המשפט כל סמכות. נכון יותר לומר, כי כאשר השופט החוקר מפנה את העניין לבית המשפט לשם בירור הדין, הוא מ פ ע י ל אותו במסגרת סמכותו הקיימת.