‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי זיקת הנאה שלא לטובת מקרקעין?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא: שני סוגי זיקת הנאה. 3

הפער בהסדר שני הסוגים.. 4

בין זיקה "לטובת מישהו" לבין זיקה "של מישהו". 6

זיקה לטובת מפעל. 8

זכאים ומוטבים.. 9

"אדם פלוני", "סוג בני אדם" ו"הציבור" בתור זכאים.. 9

זכות קניינית.. 10

תוצאות הזכות הקניינית : עדיפות בין זכויות מתחרות והגנה על הזיקה. 14

הנאה "מסויימת". 14

שימוש המשכי או חוזר. 16

חופש העיצוב וסוגי הזיקה. 16

מיקום הזיקה במקרקעין הכפופים.. 17

זיקה בתור "הסדר כובל". 18

איתור הזיקה בחלק מסויים מן המקרקעין הכפופים.. 19

הנאת נטילה. 20

איסור הזיקה שבעשייה וגבולותיו 21

שינוי השימוש בהמשך הזמן 21

איסור השימוש לרעה ; סמכות בית-המשפט לשנות את תנאי הזיקה. 22

כינון הזיקה לטובת אדם פלוני 23

צוואה, פסק-דין 25

רכישה מכוח שנים.. 25

הטלת איסור מצד הרוכש כתנאי לרכישתו, בזיקות שבהימנעות.. 26

שימוש והחזקה. 27

הודעת התנגדות מצד הבעלים.. 30

מעשה מינהלי 31

ה"דין". 31

זיקה ומגבלות הבעלות.. 32

זיקות פרטיות וזיקות ציבוריות.. 34

כינון זיקה לטובת הציבור או לטובת סוג בני אדם, במיוחד. 34

תחליפים.. 35

למי מנועה הרכישה מכוח שנים.. 36

זיקה ומרשם.. 36

עבירות הזיקה בין החיים ומחמת מיתה. 37

העברה והתחלפות.. 38

זיקה שחסרים בה הזכאים להעבירה. 39

ביבליוגרפיה. 40

סעיף 92 ל חוק המקרקעין, - , אומר : "זיקת הנאה יכול שתהא לטובת מקרקעין (להלן - מקרקעין זכאים) או לטובת אדם פלוני, לטובת סוג בני אדם או לטובת הציבור".

היסוד המשותף לכל זיקות ההנאה הוא "שעבוד מקרקעין להנאה שאין עמו זכות להחזיק בהם" (סעיף 5), כלומר זכות המתבטאת ב"שימוש מסויים במקרקעין הכפופים" (סעיף 93(א)(1)) או בחובת בעל המקרקעין הכפופים "להימנע מביצוע פעולה מסויימת באותם המקרקעין" (סעיף 93(א)(2)) - ואילו צורה שלישית שהזיקה עשויה ללבוש אותה היא שמורה לזיקה לטובת מקרקעין בלבד (סעיף 93(ב)).

ב"שימוש" מדבר החוק רק בקשר לזיקת ההנאה ה ח י ו ב י ת (מצד הזכאי) ; ובצדק, כי, לגבי הצורה השניה (הזיקה השלילית), ביטויים אחרים כגון "זכות הנאה" או "זכות התערבות" מתאימים יותר מאשר "זכות שימוש". הם עשויים גם לציין באופן כוללני את תכנה של כל זיקה.

לעומת הסוג הראשון שבס' 92, שלושת הפריטים האחרים שבסעיף משתייכים לסוג אחד. אך את הקבוצה הכוללת הזאת לא נוכל לציין בתור זיקת הנאה ל ט ו ב ת ב נ י א ד ם , כאילו אין הדבר כך גם בסוג הראשון (זיקת הנאה לטובת מקרקעין) : כל דין קיים לטובת בני אדם2. ואף לא נוכל לומר שבמקרה הראשון נושאי הזכות הם מקרקעין ("מקרקעין זכאים"), כיון שגם כאן זכאים עשויים להיות אך ורק בני אדם (לרבות תאגידים) : כל הזכויות הן של בני אדם (לרבות תאגידים) ורק בלשון השאלה אפשר לומר כי זכאים הם מקרקעין.

ההבדל הוא כי רק במקרה הראשון זכאים הבעלים למקרקעין מסויימים בתור בעלים. ביתר המקרים אין הזכאי מזוכה בתור בעלים למקרקעין מסויימים.

נשאלת השאלה אם בזיקה לטובת הציבור או לטובת סוג בני אדם "פתוח" - להבדיל מן הזיקה לטובת אדם פלוני - קיימת למעשה אפשרות ההעברה (בסייגים שבסעיף 95).

נוסף על הזיקה לטובת אדם, סעיף 95 מדבר על הזיקה לטובת סוג בני אדם וקובע באילו תנאים רשאים בעלי הזיקה להעביר את זכותם. הציבור - נפקד מקומו. לא ייאמר כי עצם הרעיון הזה, שזיקת הציבור תועבר לזולת, אינו רעיון סביר לפי ענין הציבור : עולות על הדעת נסיבות שבהן העברת הזיקה לידי גוף ציבורי מאוגד היתה עשויה להיות לטובת הענין. אך בוודאי ראה המחוקק שאין זה אפשרי כי "הציבור" יסכים להעברה ; לא רק משום שזה לא מעשי שכל בני הציבור הנוכחיים יסכימו אלא גם משום שלא סגי שיסכימו הם, להוציא את אלה העתידים להצטרף אליהם להבא, שאף הם בכלל בעלי הזיקה.

אך שיקול אחרון זה כוחו יפה גם בענין כל קבוצה "פתוחה". לפיכך נראה שאין מנוס מן המסקנה כי, כאשר מדובר בסעיף 95 ב"בעלי הזיקה" בקשר לזיקה לטובת סוג בני אדם, הכוונה צריכה להיות לקבוצה "סגורה", זאת שחבריה מוגבלים לחבריה הנוכחיים בלבד. [1]

 ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)