‏290.00 ₪

שאלת המחקר

באילו תנאים יש לראות בעוסק הווירטואלי כמי שמנהל את עסקו בתחומי מדינת ישראל אם בכלל?

תוכן העניינים

מבוא.. 4

שאלת המחקר. 4

חוק הגנת הצרכן 4

עסקת אינטרנט מרחוק והגנת הצרכן 6

ביטול עסקת מכר אינטרנטית בשל פגם צרכני 6

ביטול העסקה עקב פגם במוצר. 7

ביטול העסקה עקב אי קבלת טופס גלוי 7

שליחת מכתב ביטול עסקת מכר מרחוק.. 8

גביית דמי ביטול בעסקאות מכר מרחוק.. 8

ביטול עסקת מכר מרחוק להזמנת שירות.. 9

צרכן מול חברת אינטרנט מחו"ל המוכרת לישראלים.. 10

האם ניתן להגיש תלונה באתר המועצה לצרכנות בנוגע לרכישות בחו"ל?. 12

באתר כתוב שזמן האספקה לישראל הוא 30 יום, אולם המוצר הגיע רק כעבור 60 יום. מה הם זכויות הצרכן?. 13

צרכן רכש מוצר אולם הוא הגיע פגום. 13

האם ישנו פיקוח כלשהו של המדינה על יבוא מחו"ל?. 13

היבטים של תחרות כלכלית.. 14

רשות התחרות.. 14

חברות עם עמימות לגבי הלאום- כמו גוגל ופייסבוק על הכוונת של רשות התחרות.. 17

הממונה על ההגבלים העסקיים ומהפכת חוק תחרות.. 20

אכיפה נגד תאגידי הכלכלה הדיגיטלית.. 23

קנס של 30 מיליון שקל של רשות התחרות.. 23

רגולציה בזמן משבר הקורונה. 24

המיסוי של חברות הענק הזרות הפועלות בישראל. 24

מיסוי סניפים: ההסדר המשפטי הנוהג בישראל. 26

בג"ץ 6845/13 וטיוטת חוזר מס הכנסה מ-2/4/2015. 29

משפט משווה. 30

ארה"ב. 30

אירופה. 33

סיכום.. 33

דעה אישית.. 34

ביבליוגרפיה. 35

עבודה זאת עוסקת בשאלה האם צריך המחוקק הישראלי לראות עסקה אינטרנטית שנעשתה בין צרכן ישראלי לחברה אינטרנטית שמוכרת ומספקת שירותים ומוצרים לצרכנים ישראלים כעסקה שנערכה בין צרכן לחנות ישראלית לכל דבר ועניין?

המחוקק הישראלי דאג להקטין את הפער במאזן הכוחות בין המוכר לקונה, על כן הוא חוקק את חוק הגנת הצרכן[1] שמגן על הצרכן הישראלי בסוגים שונים ומגוונים של עסקאות.

בעידן המודרני של העסקים הגלובליים וריבוי העסקאות מאתרי אינטרנט מרחבי העולם, המחוקק הישראלי נשאר מאחור ולא מחיל את הדין הישראלי על עסקאות שנעשות ברשת האינטרנט. בכך, לפי דברי היועמ"ש משאיר למעשה המחוקק את הצרכן הישראלי פגיע במרחב הווירטואלי.[2]

לפי כללי ברירת הדין של המשפט הבין לאומי הפרטי[3] ולפי עקרון הריבונות הטריטוריאלי שמטרתו לשמור על הסדר הציבורי ולהכיל את כללי הצדק כפי שעוצבו על ידי המחוקק הישראלי בשטחה של המדינה יש להכיל את הדין הישראלי ואת חוק הגנת הצרכן על עסקאות שמתבצעות עם חברות שבצד השני של העולם. הרי,  הצרכן נכנס לאינטרנט כאשר הוא בישראל ומקבל את המוצר בישראל. האם יש לראות בחנות האינטרנטית שמוכרת מוצרים ושירותים לצרכנים מישראל כחנויות שמוכרות בתוך ישראל?  היש להניח שהן מבצעות עסקאות כחנויות ישראליות בעלות "מבטא זר" ?

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

חוק הגנת הצרכן

ת"צ (תל אביב-יפו) 8295-10-17 היועץ המשפטי לממשלה נ' Booking.com, נבו 665-222-2018

אמל גבארין דיני מסחר אלקטרוני צרכני, פרק שישי נבו