‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי סוגיית החף הנוקט בהודאת שווא והחשש לעיוות דין?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

הצורך במתן הודאות באופן חופשי ומרצון

מעמד ההודאה במשפט

משקלה של הודאה

הגורמים המובילים להודאה כוזבת

וועדת גולדברג

דין מצוי בנושא הודאות שווא

משפט משווה ומשפט עברי

פסיקה– הודאת שווא

הרשעה על סמך הודאה

"פרויקט החפות"

הבחנה בין הודאות-אמת לבין הודאות-שקר

"זיהום" ההודאה על-ידי החוקרים

דין רצוי

הצעת החוק שגובשה וטרם אושרה בנושא דרישת הסיוע

סיכום

ביבליוגרפיה

נספח

עבודה סמינריונית זו תעסוק בהרשעת נאשם על פי הודאתו - חף מפשע הנוקט בהודאת שווא והחשש לעיוות דין ולשם כך הצורך בראיית סיוע.

התפיסה הנפוצה היא שאדם לא מודה שביצע עבירה שלא באמת עשה- על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בקיום עבירה רצינית. אולם, המציאות והמחקרים מראים שבצורה הזו, ישנן הרבה הודאות והרשעות שווא. מתוקף ה-"Innocence Project", "פרויקט החפות" האמריקאי, יצאו לחופשי כבר מאות אסירים שהואשמו בשוגג ברצח ו/או באונס ונגזר עליהם עונש מוות או מאסר ארוך. שחרור האסירים התאפשר על ידי בדיקות גנטיות, שהביאו הוכחה לכך שהגילויים מזירות הפשע -כדוגמת כתמי זרע על הבגדים- לא שייכים לאסירים שהורשעו. מרבית המקרים התבססו את וידויים של המורשעים. [1]

על פי החוק, כאשר נאשם מודה בעובדה כלשהי, יראו בה כמוכחת, מלבד מקרים חריגים ונדירים במיוחד שבהם בית המשפט מוצא שלא לקבל את ההודאה כראיה[2]. הודאה של הנאשם ניתנת בשתי צורות עיקריות: הצורה הראשונה היא בכתב, במהלך חקירה משטרתית – ההודאה נרשמת על ידי החוקר, ונחתמת על ידי הנאשם. ההודעה השנייה היא בעל פה – כאשר נאשם נמצא בחברת מדובב משטרתי או מוקלט באמצעי חקירה מתוחכמים אחרים. תוקפה של הודאה זו מעוגן בחוק, הקובע גם תנאים מסוימים לקבילותה: עדות של החוקר או המדובב שהיו נוכחים בעת מתן ההודאה ומאמתים את תוכנה, וכן אימות הנסיבות החוקיות למתן הודאה – שהייתה מרצון חופשי וללא כפיה.

הודאה באשמה, מוגשת על ידי התביעה כראיה מרכזית בחומר הראיות המצורף לכתב אישום. עוד לפני הצגתה בפני השופט, יכול להתקיים הליך ביניים הדן בקבילות ההודאה בלא קשר לתוכנה.

ישנו מצב נוסף הנקרא משפט זוטא, כאשר הטענה העולה היא שההודאה נעשתה שלא מרצונו החופשי של הנאשם ובאמצעים פסולים כאמור בפקודת הראיות[3]. האמצעים הפסולים יכולים להיות: אמינות הודאת הנאשם ו/או שלמות גופו ונפשו ו/או אוטונומיית הרצון החופשי שלו. פסלות הודאה לפי ס’ 12 לפקודת הראיות תיבחן לפי “חמשת אבות הפסול”: אלימות ואיום באלימות; שיטת חקירה בלתי הוגנת; יצירת לחצים נפשיים בלתי הוגנים; שימוש בתחבולה לא הוגנת; נקיטה באמצעי פיתוי לא הוגנים.

בכל אחד מ”אבות הפסול”, יבחן בית המשפט, האם פעל על הנאשם לחץ, פנימי או חיצוני, אשר בעטיו איבד את היכולת לשלוט ברצונו, וההודעה שמסר לא ניתנה מרצונו החופשי. עם זאת, מעולם לא קרה שנאשם זכה במשפט זוטא ולפיכך מעולם לא זוכה נאשם לאחר שהוברר שהודאתו לא נמסרה מרצונו החופשי. עם זאת, קרו בישראל מקרים שבהם שוחררו אנשים שהודו ואף שחזרו את הפשע שביצעו לכאורה וזאת לאחר שנמצאו הנאשמים האמיתיים או לאחר שהתברר שלא אירע פשע כלל. כזה היה המקרה של פאבל סמירנוף שהודה ושחזר את רצח חברו ושריפת גופתו ורק לאחר זמן נמצא החבר חי, בריא ושלם וכזה היה גם המקרה של טארק נוג'ידאת שהודה ושחזר את רצח החייל אולג שייחט ורק לאחר מכן נמצאו האשמים האמיתיים. פסיקה יוצאת דופן אירע בבית המשפט המחוזי בתל אביב עת זוכה אלכסנדר וולקוב מרצח גרושתו וזאת לאחר שהשופטים מצאו חוסר התאמה בין השחזור שלו לבין מה שאירע בפועל. כתוצאה מהזיכוי ספגו שלושת השופטים בראשות אב בית המשפט שלי טימן, ביקורת נוקבת הן מהתקשורת והן מחבריהם השופטים. ולו רק משום שהודאה נחשבת בישראל כמלכת הראיות ואין בילתה כאשר נלווה אליה דבר מה נוסף פעוט ככל שיהיה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

פקודת הראיות סעיף 12 א'

דורון מנשה ואיל גרונר התיאוריה של המשפט החוזר וניתוח פרשת זדורוב, נבו הוצאה לאור

Kassin, Saul M. "Confession Evidence: Commonsense Myths and Misconceptions" Criminal Justice and Behavior 35 (10): Pages 1309–1322