‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי יחוד בהסגרה?

מעשה שהיה בפרשת קוואן כך היה : דרום-אפריקה ביקשה מישראל הסגרת אדם, עורך-דין לפי מקצועו, אשר הואשם בעבירה של גניבת כספי נאמנות. בית-המשפט המחוזי הכריז על האיש כבר-הסגרה. אולם בערעור התהפכה הקערה על פיה, ובית-המשפט העליון פסק פה אחד (מפי מ"מ הנשיא, השופט זוסמן), כי יש לבטל את צו ההסגרה. נימוקו של בית-המשפט העליון היה, כי לא נתקיים התנאי הקבוע בסעיף 17 (א) לחוק ההסגרה,   הואיל ולא הובטח "על-פי ההסכם עם המדינה המבקשת" כי המערער לא ייעצר, לא יועמד לדין ולא ייענש בדרום-אפריקה על עבירה אחרת זולת העבירה שבגינה התבקשה ההסגרה. זהו התנאי המכונה בדרך-כלל בשם "עקרון הייחוד" (specialty) - או ה,,ייחודיות" כלשונו של פסק-הדין - והוא נעדר מאמנת ההסגרה, אשר נעשתה בין ישראל לדרום-אפריקה  

. בזאת שונה האמנה עם דרום-אפריקה מכל יתר אמנות ההסגרה, שישראל התקשרה בהן.

בית-המשפט העליון לא מצא כלל לנכון להיכנס לשאלה אם צפוייה למעשה הפרת עקרון הייחוד מצד דרום-אפריקה, והסתפק בכך שעקרון הייחוד אינו מוזכר באמנת ההסגרה עם מדינה זו. אמנם, חוק ההסגרה הפנימי של דרום-אפריקה, , בפירוש מאמץ את עקרון הייחוד. אבל בית-המשפט עמד על כך, כי בעוד אשר לפי סעיף 7 (ב) של פקודת ההסגרה המנדטורית ניתן היה להבטיח את הייחוד אם באמנת ההסגרה עצמה ואם בחוק פנימי של המדינה המבקשת את ההסגרה, הרי לפי סעיף 17 (א) של חוק ההסגרה מתשי"ד "אין די בהבטחת הייחודיות בחוק לאומי, אלא דרושה התחייבות במישור הבינלאומי". פסק-הדין מתמודד עם הבעייה אם עקרון הייחוד קיים מכוח המשפט הבינלאומי הכללי (המנהגי), ברם אף שמצא לכך תמוכין, הגיע למסקנה כי גם בזאת לא די. ראשית, משום שלא ברור אם עקרון הייחוד במשפט הבינלאומי הכללי הנו כה חמור ונוקשה כפי הנדרש על ידי סעיף 17 (א) של החוק הישראלי. שנית, ומכל מקום, המלים "על-פי ההסכם", המופיעות בסעיף 17 (א), באות ללמד "שאם לא ניתנה ההבטחה בהסכם גופה [כך], או שניתן לפחות לדלות אותה, בבהירות מבירה מן האמור בהסכם, אין מסגירים".

פסק-הדין בפרשת קוואן מעורר קושיות לא קלות, שבית-המשפט העליון נמנע מלחוות דעה עליהן, בקשר לאופיים המיוחד של דיני ההסגרה וליחס בין המשפט הישראלי לבין המשפט הבינלאומי ההסכמי. יש בקושיות אלו כדי לעורר ספקות לגבי מסקנתו האופרטיבית של בית-המשפט. יתרה מזו, יש בהן כדי להטריד ולדרוש תשובה בכל הנוגע למקרים דומים בעתיד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)