עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 50% על כל מאגר העבודות האקדמיות ! !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: 050
ב"ה. יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל. 20,000 עבודות אקדמיות במחיר הנמוך בשוק של
145 ש"ח לעבודה!!!
אבל "הישמרו לנפשותיכם" תוכנת אוריגניליטי של המוסדות האקדמיים עשויה לעלות על עבודה מוכנה מראש ממאגר. לכן מומלץ לכם לשכתב העבודה האקדמית מחדש או שאנו נעשה שירות זה עבורכם תמורת 900 שח וניתן לכם אסמכתא על כך שהעבודה מקורית לחלוטין וחסינה מפני חשד להעתקה !!!
סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
סמינריון ידיעה שיפוטית, חזקת ידיעה של שופט, הידיעה השיפוטית ומלאכת השפיטה (עבודה אקדמית מס. 3261)
290.00 ₪
32 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3261

שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי ידיעה שיפוטית במשפט?
תוכן עניינים
מבוא. 4
ידיעה פרטית וידיעה שיפוטית. 7
עובדות הידועות לכל ללא צורך בבירור. 11
עובדות הניתנות לבירור בעזרת מקורות מוסמכים.. 12
ידיעה שיפוטית של הדין 19
ידיעה שיפוטית וקבלת ראיות. 26
סיכום.. 31
ביבליוגרפיה. 32
יש שבית המשפט אומר כי הוא מפעיל את ידיעתו השיפוטית takes notice judicial בענין מסויים. פירוש הדבר, בית המשפט קובע ממצא ללא קבלת ראיות כי הדבר הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. כלומר, זהו קיצור-דרך המשחרר בעל דין מן הצורך להגיש ראיות2. העקרון חל הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים ; הוא נקלט בארץ מן המשפט המקובל 3 ; ולגבי אחד התחומים, הוא מבוסס על הוראה מפורשת בפקודת הפרשנות4.
קשה לקבוע הנחיות מדוייקות באלו תנאים יפעילו בתי המשפט את ידיעתם השיפוטית. אולם ניתן לומר כי ההסתמכות על העקרון אפשרית בעיקר בשלוש קטיגוריות של עניינים 5 : (א) עובדות ברורות הידועות לכל אדם סביר
גם ללא עיון במקורות כלשהם ; (ב) עובדות הניתנות לבירור ולקביעה מדוייקת על-ידי היזקקות מהירה ונוחה אל מקורות אשר אינם שנויים במחלוקת ; (ג) ענינים הכלולים במסגרת ה"דין", אשר לגביו מורה החוק החרות שהוא כמפורסמות שאינן צריכות ראיה6.
כל אחת מן הקטגוריות הללו תתבאר יותר להלן. כן תידון השאלה, בה נחלקו רבים, האם יש מקום לראיה סותרת כאשר בית המשפט מפעיל את ידיעתו השיפוטית.
לעקרון כמה מטרות7. הוא נוצר כדי לפשט ולהחיש את ההליכים המשפטיים, מתוך הכרה שבאה עם הנסיון כי בענינים שונים אין צורך בראיות. הפעלת העקרון גם מאפשרת להגיע לעקביות בהחלטות מסויימות של בתי המשפט, כאשר העדר עקביות עלול לפגוע בטובת הציבור, כגון בשאלות של גבולות מדינה וריבונותה. בארצות בהן קיימת שיטת המושבעים, מאפשר העקרון לשופט המקצועי לקבוע ממצאים עובדתיים שיחייבו את המושבעים.
מקובל לכנות ידיעה שיפוטית את המידע הבסיסי המצוי בתחום ידיעתו של כל אדם משכיל ממוצע. השופט חיים כהן הגדיר זאת כד: ״חייב שופט לשקול את הראיות המובאות לפניו בעיניים פקוחות ותור כדי שימוש מלא באוצר הידיעות והידע שהוא מנת חלקו של אדם נבון ומשכיל במקומנו ובתקופתנו שלנו... השופט בתור עמו הוא יושב ויש לו מה שעיניו רואות, וניסיון החיים ומציאות החיים הם כלי עבודתו כמו הדין והחוק באחד מפסקי הדין של בית המשפט העליון נאמר: ״מספיק אם נאמר באופן כללי כי מדובר בעובדות שהן נחלת הכלל, כגון: עובדות היסטוריות, עובדות שבפיזיקה בסיסית, גיאוגרפיה, תוצ אות מחקרים ידועים או של סטטיסטיקה מממשלתית וכיוצא באלה״*. מובן לכן שאין צורר במשפט להוכיח כי השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב, או שמדינת ישראל הוקמה בתש״ח או שמטולה נמצאת בצפון ובאר־שבע בדרום.
היו שופטים שהדגישו כי יש לנקוט זהירות בהפעלת הידיעה השיפוטית[1]. מאידך גיסא, כמה מחברים ממליצים לעשות בה שימוש נרחב, כמכשיר יעיל לפישוט הליכים ולהחשתם[2]. אם מקבלים את הגישה המתירה ראיה סותרת, לדבר שהשופט עומד לקבוע על-פי ידיעתו, אין חשש רציני מפני הגזמה בהסתמכות על הידיעה השיפוטית. לפני כ-20 שנה הוכח באנגליה כי אשה פלונית ילדה ילד לאחר שעברו 360 יום מאז שקיימה לאחרונה יחסים מיניים עם בעלה. אף-על-פיכן, היה רק אחד מתוך שבעת הלורדים מוכן לקבוע, על-פי ידיעתו השיפוטית, כי לא ייתכן שהילד הוא בנו של הבעל...[3]. האם אין זו זהירות מופרזת ? !
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
גבריאל הלוי תורת דיני הראיות כרך א'-ד' (הוצאת הקריה האקדמית אונו).
יעקב קדמי על הראיות חלק רביעי ( אונ' ת"א, דיונון, מהדורה משולבת ומעודכנת)
רע"א בנק הפועלים בע"מ נ' פסגות גליל גולן - אגש"ח בע"מ
Philips, On Evidence, 13th Edition