‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הצמדת פיצויי הפקעת מקרקעין למדד?

במשך עשרות שנים נמצאו בעלים של זכויות במקרקעין שהופקעו תחת עולה הכבד של הוראת סעיף 12 (ב) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור),  הקובעת, כי הפיצויים בגין ההפקעה יחושבו על-פי שווי הקרקע בזמן הפרסום ברשומות של ההודעות על-פי סעיפים 5 ו-7 לפקודה. הוראה זו יצרה מצב לפיו קיבלו בעלי הזכויות פיצויים נומינליים על-פי ערכים, אשר בעת תשלומם היו בעלי שווי היסטורי בלבד. ככל שחלקו בעלי הזכויות על גובה הפיצויים והאריכו בדיונים משפטיים, כך הלך וירד ערכם הריאלי של הפיצויים אשר שולמו להם בסופו של ההליך המשפטי. מצב זה נוצל על-ידי הרשויות המפקיעות, אשר מיצו עם האזרח את הוראות החוק עד תום, נוכח עיניהם הכלות של בתי-המשפט, שקצרה ידם מלהושיע.

בתי-המשפט מתחו ביקורת חריפה על מצב בלתי נסבל זה, אשר הלך והחריף בשנים האחרונות עם התגברות ההליכים האינפלציוניים וירידת ערך המטבע. נוסף על מתיחת הביקורת והפניה למחוקק שיעמוד בפרץ פותחו בפסיקה מספר הלכות שנועדו למתן את התוצאה הקיצונית שבהוראות הפקודה, אשר העיקריות שבהן הינן פסיקת פיצויים לבעלי הזכויות עקב איחור במסירת ההודעה על-פי סעיפים 5 ו-7 לפקודה מכוח עילה נזיקית של היפר חובה חקוקה,2 ופסיקת ריבית עבור התקופה שמנטילת החזקה ועד למועד תשלום הפיצויים, באותם מקרים שאין אפשרות לפסוק פיצויים בגין אבדן דמי חכירה על-פי סעיף 13 לפקודה3. ריבית זו נפסקה גם במקרים בהם היה שיהוי בנטילת החזקה ובעל הזכויות במקרקעין לא החזיק בנכס ולא נהנה מפירותיו4.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)