‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השליחות הנסתרת?

תוכן עניינים

מבוא

2. תולדות השליחות הנסתרת

3. היסוד העיוני של השליחות הנסתרת

4. הדין הישראלי

סיכום

ביבליוגרפיה 

"לא ידע הצד השלישי בשעת הפעולה על קיומה של השליחות, או לא ידע את זהותו של השולח, תחייב פעולת השלוח את השולח והשלוח יחד ולחוד ותזכה את השלוח בלבד ; אולם יכול השולח לאמץ לעצמו זכויות השלוח כלפי הצד השלישי, זולת אם הדבר נוגד את הזכות לפי מהותה, תנאיה, או נסיבות הענין".

הסעיף דן בשני מצבים שונים זה מזה, אם כי קרובים במידת מה : במקרה הראשון פועל השלוח מבלי לגלות לצד השלישי את קיום השליחות, ובמקרה השני הוא פועל מבלי לגלות את זהות השולח. הנחת היסוד, בשני המקרים, היא שאמנם קיימת שליחות שנוצרה באחת הדרכים המנויות בסעיף 3 של חוק השליחות. בכך נבדל סעיף 7, הבדל מהותי, מסעיף 6 לחוק השליחות שהנחת היסוד שלו הינה ש"פעל אדם בחזקת שלוחו של אחר מבלי שהורשה לכך או בחריגה מהרשאתו" ; יתר-על-כן, בו בזמן שניתן היה להסביר את ההסדר שבסעיף 6 על-יסוד קיום הציפיות הסבירות של הצדדים, יסוד זה אינו קיים בשליחות הנסתרת, או לפחות בשליחות הנסתרת שבה הצד השלישי אינו מודע לקיום השליחות עצמה וכל הידוע לו הוא, שהוא מתקשר עם השלוח עצמו.

המקורות ההיסטוריים של שני הסעיפים הינם שונים : מושג האישור 2 הוא מושג השאוב מן המסורת המשפטית הרומניסטית והקנוניסטית. ההסדר המשפטי דומה במהותו בדינים האנגלי והאמריקאי, ובדינים של הקונטיננט האירופי, ונראה שניתן לקבוע בוודאות שהמשפט המקובל קלט מושגים שנוצרו ופותחו בקונטיננט האירופי. לעומת זאת, השליחות הנסתרת כמוסד היא המצאה של הדין האנגלי וייחודה נשמר במשך הזמן במשפט האנגלי אף אם דינים קונטיננטלים אחדים התקרבו במשך הזמן למודל האנגלי.

נראה שהמקוריות של המשפט האנגלי איננה בתופעה של פעולה שנעשית על-ידי אחד (השלוח) בעבור אחר (השולח) מבלי לגלות את קיום השליחות או את זהות השולח. תופעה זו נפוצה במקומות שונים ובכל הזמנים אין כל איסור ואין כל ענין חריג בפעולה שנעשית על-ידי אחד בעבור אחר ללא גילוי קיום השליחות או זהות השולח. התופעה מקובלת במיוחד בפעולות קנייה במזומן, כאשר אין לצד השלישי ענין בידיעת זהות הקונה : כל מטרתו היא לקבל תשלום כנגד נכס. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)