‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השפעת החנינה על ההסגרה?

תוכן עניינים

 כל הדיון יכול להתייחס אך ורק להשפעת החנינה שהוענקה במדינה המתבקשת על התחייבותה להסגיר לידי מדינה אחרת אדם, שהוחשד בה או חוייב בה על עבירה, ואשר, אילו צריך היה ליתן את הדין עליה במדינה המתבקשת, היתה חלה עליו חנינה. לגבי היבט זה של השפעת החנינה, מתעוררות שאלות משפטיות ושאלות של מדיניות ענישה.

לא כן החנינה שהוענקה במדינה המבקשת - חנינה זו שוללת מעיקרה מהמדינה כל לגיטימציה לבקש הסגרת אדם שהחנינה חלה עליו. שכן, כל ה-ratio של בקשת מדינה להסגיר אדם לידיה, היא רק לאפשר למדינה זו לממש את זכותה להביאו על עונשו בגין העבירה שביצע, ואילו החנינה במדינה המבקשת מפקיעה את זכות הענישה - בכל שלבי מימושה - בשל עבירה עליה חלה החנינה. לכן, אם, למרות זאת, תגיש מדינה בקשת הסגרה לידיה בשל עבירה, שלגביה אותה מדינה העניקה חנינה קודם לכן, ודאי כי המדינה המתבקשת תראה את עצמה משוחררת מכל התחייבות להסגיר את האדם אשר את הסגרתו מבקשים ; שכן, הבקשה הינה חסרת אובייקט לגיטימי. וזאת, ללא צורך בהוראה מפורשת לכך ; שהרי גם בלעדיה לא היה הדין שונה. די בכך שכל ההסדרים בדבר הסגרה - במישור הלאומי או הבינלאומי- מכריזים על היות ההסגרה צורה מצורות העזרה ההדדית הבינמדינתית בעניינים פליליים, שטעמה ומטרתה הם להביא את העבריין הנמלט על עונשו בשל עבירתו2, ואילו החנינה במדינה המבקשת מונעת בה מכל וכל הגשמת מטרה זו.

לסיכום, הדיון בהשפעת החנינה על ההסגרה מתמקד סביב לחנינה במדינה המתבקשת

בלבד, שכן לחנינה במדינה המבקשת תוצאות משפטיות חד-משמעיות, כאמור, שאינן מוטלות בספק.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

לרנאו, חגית. (2016). עבריינות ואכיפת חוק. חיפה: הוצאת פרדס. 

יניב ואקי ויורם   רבין "הבניית שיקול הדעת השיפוטי   בענישה:תמונת מצב והרהורים על העתיד לבוא"  הפרקליט, נ"ב

גוט ע' "פרק חמישי: חנינה ומשפט חוזר" עיוות דין בהליך הפלילי (2008)

Ariel L. Bendor, Dancig-Rosenberg Hadar Unconstitutional Criminalization, New Criminal Law Review (2016)