‏190.00 ₪

משה סמט "החדש אסור מן התורה: פרקים בתולדות האורתודוקסיה"
סמט טוען כי "יש לבחון את צמיחתה של האורתודוקסיה כתגובה אקטיבית, ומודעת לעצמה, לאתגרי השינויים הדתיים והפילוג המתעצם". סמט למעשה נותן את הדעת על התפתחויות מנוגדות לחידושי ההשכלה אשר לטעמו לא זכו להתייחסות מצד היסטוריונים רבים שנמשכו לחדשנות המובהקת של ההשכלה, לצד התעלמות מהפאן האקטיבי המתחדש הניכר בתולדות האורתודוקסיה העברית. כאמור לא מדובר כאן בהמשך של החברה המסורתית המוכרת לנו מן העולם הישן כפי שראינו במערב אירופה ובמרכזה, אלא היפוך של דפוס הפתיחות והחדשנות של הזרם המשכילי  בקרב יהודי גרמניה והונגריה, בהמשך תגיע גם לרוסיה יחד עם ההשכלה. הוא בוחן היבטים של חדשנות במרחב המסורתי שלבש צורה של אורתודוקסיזציה הטומנת בחובה שני חידושים מרכזיים; הקמת הישיבה הגבוהה אליה מגיעים רק יהודים בעלי יכולת גבוהה ללמידה עצמית ושקדנות ללימודי תלמוד ותורה, כלומר ישיבה שכמותה עוד לא הייתה "הושיב את מיטב תלמידיו על כסאות הרבנות וביססם במקומם", לצד רעיון תורת המוסר הגורס שעל האדם לבצע חשבון נפש עם עצמו היכן שגה, וכן למצוא את הדרכים לתיקונו העצמי.
עמנואל אטקס:"הדת והחיים: תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה"
אטקס במאמרו טוען כי השילוב שבין רעיונות ההשכלה היהודית שהתפתחו מערב אירופה לבין המורשת היהודית של ספרות החקירה והרציונליזם מימי הבינים ומתקופת הרנסנס, מהווה הרקע לצמיחתם של מבשרי ההשכלה במזרח אירופה. אטקס מתאר גילויים של התרופפות דפוסי החיים המסורתיים ולהתגברות ההשפעה התרבותית של ההשכלה על מזרח אירופה בעודו נותן את הדעת על הערטילאיות הרבה אשר ההשכלה טומנת בחובה. אטקס למעשה מגדיר את הכיוון החדש שהחל להסתמן במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה- 18 כתופעת ביניים שבין ההוויה המסורתית לבין תנועת ההשכלה אותה כינה "מבשרי ההשכלה". לטענתו אנשים המחזיקים בתואר זה הם "מבשרים" משום שהם עדין קשורים להוויה החברתית-תרבותית המסורתית, בד-בבד ניכרים בהם ביטויים להתפתחות החדשה העתידה להגיע "אנשים אלו משקפים את ראשיתו של תהליך, שטרם הגיע לבשלות".