‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חופש העיסוק ורשיון עו"ד?

תוכן עניינים

מבוא

ההסדרה של מקצוע עריכת הדין בישראל

משפט משווה: השוואת ההסדרה המוסדית של עריכת הדין בישראל להסדרה המוסדית של עריכת הדין במדינות אחרות

לימודי המשפטים בארצות-הברית כיום

חופש העיסוק

הגבלות ספציפיות על חופש העיסוק התנאת עיסוק ברשיון כמו רשיון עו"ד

הגבלת חופש העיסוק בקבלה לעבודה או בקבלת רשיון לעבודה

חופש העיסוק – משפט משווה

גרמניה

סיכום

ביבליוגרפיה

נספח

סיכום

ביבליוגרפיה

בשנת 2019 הצליחו המתמחים בייצוגו של עו"ד בומבך לקבל הקלות בדיעבד בהורדת רף המעבר בבחינת הלשכה. בעבודה זו אדון כיצד לשכת עורכי הדין פוגעת בחופש העיסוק בכך שרוצה להקשות את הקריטריונים להיות עורך דין, הארכת ההתמחות, פתיחה של בי"ס למתמחים, העלאת הרף לציון עובר בבחינות הלשכה, העלאת רף הקושי בבחינות הלשכה וכו'.
אציג הפגיעה בחופש העיסוק מנקודת מבטו של סטודנט למשפטים.

בשנים האחרונות מנסה לשכת עורכי הדין להטיל גזרות דרקוניות על ציבור הסטונדטים בישראל, על מנת לסגור את שערי המקצוע. נסיונות אלו נדחו על ידי  ששת שרי המשפט האחרונים.
 לאחרונה מצאה לה לשכת עורכי הדין בעל ברית נאמן בדמותו של שר המשפטים יעקב נאמן.
ראוי לצייו כי עו"ד יעקב נאמן הינו מבעליו של משרד עורכי הדין הגדול בישראל. המבקרים (למשל ארגון "לא עוד גילדה") טוענים כי עובדה זו עושה אותו בלתי כשיר להטלת גזרות אלו, שכן כפי שיובהר בהמשך, הוא יהיה אחד מהנהנים העיקריים מגזרות אלו.

התמחות,כידוע, היא שלב בהכשרתו של עורך דין. ההתמחות מתחילה לאחר סיום לימודי משפטים, ונערכת בפיקוחו של עורך דין (במשרד עורכי דין או בפרקליטות המדינה) או בפיקוחו של שופט בבית משפט. עם סיום ההתמחות עובר המתמחה בחינות, שמעברן בהצלחה מקנה לו את הזכות להפוך לעורך דין.

ההתמחות מוסדרת בישראל בפרק הרביעי של חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, ובכללי לשכת עורכי-הדין (רישום מתמחים ופיקוח על התמחות), תשכ"ב-1962,[1] שהותקנו מכוח חוק זה. רשאי להתחיל בהתמחות מי שסיים לימודי משפטים לתואר ראשון, או שנותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי להיות זכאי לתואר זה. החוק קובע כי "לא יעסיק מאמן מתמחה אלא בעבודה משפטית". בששת החדשים האחרונים לתקופת התמחותו רשאי מתמחה לייצג את שולחי מאמנו בבית משפט השלום, ובלבד שהמאמן יהיה נוכח בבית המשפט או שבית המשפט הרשהו להמשיך בייצוג אף בהיעדר המאמן.

עד שנת 1985 נמשכה ההתמחות שנתיים, כאשר בשנים 1963–1985 ניתן היה להתחיל אותה במהלך השנה האחרונה ללימודי משפטים. בשנת 1985 קוצרה ההתמחות לשנה וחצי, אך נקבע שניתן להתחיל אותה רק בסיום לימודי המשפטים. בשנת 1994 קוצרה ההתמחות לשנה אחת.

ביולי 2017 אישרה הכנסת את הארכת תקופת התמחות לשנה וחצי. במגמה שיהיו שנתיים גם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

נטע זיו מי ישמור על שומרי המשפט? הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015

מתי עצמון "האם לשכת עורכי הדין היא 'גילדה'", הלשכה - ביטאון לשכת עורכי הדין, הועד המחוזי, ירושלים 48-  14.

Birkinshaw, P., Government and Information – The Law Relating to Access , Disclosure and Their Regulation, 2nd ed., London: Butterworths 

Farber, D.A., The First Amendment , New York: Foundation Press