‏99.00 ₪

מצגת פאוורפוינט מרהיבה, המציגה תוכן העבודה בצורת רפרט. כוללת גרפיקה, צלילים ואפקטים להנגשת המידע. מכילה כ-20 שקפים לרפרנט.

בעבר במדינת ישראל אדם בכדי שיעסוק בתיווך במקרקעין לא היה מחויב ברישיון וכל אחד היה רשאי לעסוק בתיווך מקרקעין[1]. אולם לדבר היו מגוון השלכות ובעיות קשות שתבטאו בתלונות על ענף התיווך ובעקבות כך נחקק חוק המתווכים[2] בשנת 1996 במטרה להסדיר את מערכת היחסים בין המתווך ללקוח על ידי קביעת כללים, נורמות, פעולותיו של המתווך וגבולות של המתווך[3]. מתווכי מקרקעין כמקצוע עם השנים עבר תמורות רבות. בחלק ממדינות העולם תיווך במקרקעין עבר רגולציה ובחלק השני ניתנה חופש פעולה תוך כדי צמצום הרגולציה בתחום. מדינות אשר התחום של מתווכי מקרקעין ונדל"ן בהם לא עבר רגולציה או הפיקוח הוסר עלו מהם מגוון קולות אשר דרשו את הסדרתו של התחום. מתווך נדלן או בעסקת מקרקעין בעצם נמצא בין הפטיש לסדן, נמצא בין המוכר אשר מעוניין למכור את הנכס שלו ובין הקונה אשר מעוניין לבצע עסקה עם המוכר ומצד שני המתווך מחויב לעצמו ועבודתו בכך שהוא גם יניב רווח מהעסקה. מכאן יש חשיבות רבה לתהליך עצמו והתנהלותו ואין יותר טוב טוב מלנהל את התהליך והסדרתו מאשר קיומה של רגולציה אשר מסדירה את התחום ומבהירה באופן שאינו משתמע לשני פנים או לכל פרשנות את החובות והזכויות של המתווך[4].

הרציונל של עבודה זו לבדוק את חובותיו של המתווך והתפתחות התחום במדינת ישראל תוך התייחסות לדילמות אתיות[5] במסגרת עסקיו של המתווך במיוחד לאור העובדה שהוא נמצא במרכזה של עסקה אשר במהלכה עליו לספק את צרכי הצדדים לה ולקיים את חובתו המקצועית וגם לתת מענה לאינטרס האישי והמקצועי שלו לממש את העסקה ולהוציאה לפועל בכדי להפיק רווח. מכאן, ועל בסיס סקירת הספרות המקצועית, החוק והפסיקה יינתן מענה לשאלה, מהי חובתו, הן על פי חוק של מתווך מקרקעין? במסגרת עבודה זו אתייחס להיבט התיווך במקרקעין ואתייחס לחובתו של המתווך לפי החוק במדינת ישראל, תוך סקירה לפסיקה בעניין חובותיו של המתווך. כמו כן אתייחס למגוון גישות אתיקה בעסקים.