‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי מפגש האינטרסים שהתקיים בו בין מטרות התנועה הנאצית לבין התנועה הציונית וחלק מיהודי גרמניה?

תוכן עניינים

מבוא     

הסכם ההעברה- רקע ומפגש האינטרסים בין צרכי הציונות, העם היהודי והמשטר הנאצי     

תגובת יהודי גרמניה לעליית הנאציזם עד פרוץ מלחמת העולם השנייה ובעיקר בשנים הראשונות לשלטון הנאצי          

התייחסויות של הנהגת הישוב וההסתדרות הציונית לעליית הנאצים והאפשרויות/סכנות הכרוכות בה עם עליית הנאצים

מדיניות הנאצים בנוגע לפתרון "הבעיה היהודית בגרמניה" עד פרוץ מלחמת העולם השנייה   

הויכוח על "הסכם ההעברה" בתוך התנועה הציונית והישוב היהודי 

סיכום   

ביבליוגרפיה      

בעבודה זו אנסה לבחון את "הסכם ההעברה" על מפגש האינטרסים שהתקיים בו בין מטרות התנועה הנאצית לבין התנועה הציונית וחלק מיהודי גרמניה. אגע במקורות והתפתחות ההסכם, הקשיים הטמונים ביישומו, "הנהנים" ממנו, השפעתו ועוד.

במהלך הכתיבה הבנתי שנושא ההסכם מורכב ומסועף ועל מנת להציגו בצורה מעמיקה ויסודית יותר עליי לבסס מספר עמודים בסיסיים הנוגעים לצדדים העיקריים הקשורים בהסכם- מטרותיו וציפיותיהם ממנו והתאמתו למדיניות שלהם, האופן בו הגיבו והבינו גופים שונים בעולם הציוני והיהודי לעליית הנאצים לשלטון, ערכתי הבחנה בין יהודי גרמניה; הציונים והלא- ציונים ובין אנשי הישוב היהודי וההנהגה הציונית. פרק מרכזי עוסק בתפיסה הנאצית לפתרון "הבעיה היהודית בגרמניה" בשנים שבין עלייתם לשלטון ופרוץ המלחמה. כחוקר בעל השקפה ביקורתית ייחדתי גם התייחסות מסוימת לוויכוח בתוך התנועה הציונית בנוגע להסכם. [1]

הסכם ההעברה- רקע ומפגש האינטרסים בין צרכי הציונות, העם היהודי והמשטר הנאצי

 "הסכם ההעברה" הינו כינוי להסדר שאיפשר הגירת יהודים מגרמניה עם רכושם בתקופה טרם פרוץ המלחמה ואף מספר חודשים אחריה. כינוי זה היה שגור אף בטרמינולוגיה הנאצית. שגב ורבים אחרים רואים בתוצאות ההסכם הצלת חייהם של עשרות אלפי יהודים וככל הנראה צעד משמעותי בהקמת מדינת ישראל בזכות ההון, הרכוש והסחורה שהביאו עמם עולים אלו בזכות ההסכם. [2]

מפגש האינטרסים שבבסיס ההסכם נוצר בעקבות קושי שפרידלנדר ורבים אחרים התייחסו אליו והוא הקושי היהודי בהוצאת כספים והון מגרמניה שהיווה גורם מעכב ומגביל מרכזי ביציאתם מגרמניה. 

הגירת היהודים מגרמניה הייתה צפוייה להיות מלווה בקשיים חומריים ניכרים בתקופה של אי ודאות כלכלית שנבעו והובילו להפסדים חומריים מיידים וכבדים, מס הגירה (מס על בריחת הון של ממשלת ברינינג מ-1931 שהנאצים הפחיתו את הסכום המחוייב במס וכך הגדילו את השפעתו) כבד, פיחות בערך מכירת הרכוש היהודי, שער חליפין שרירותי על מטבע זר שדילדל עוד יותר את ערך הרכוש היהודי, ועוד. פרידלנדר נועץ חלק מקושי זה ברצון הסותר הנאצי- מחד רצו באמת להיפתר מיהודיהם, דבר שהגירה יכולה הייתה לקדם, אך מנגד, רצו לרושש אותם קודם לכן, גם כדי לענות על צרכי הכלכלה הגרמנית, דבר שהקשה על ההגירה. [3]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] שרון גבע, השואה שעת חינוך. מכון מופ"ת, (2017)

[2] ספר העובדות העולמי של ה-CIA, 2019

[3] Cowan, Paula. Understanding and teaching Holocaust education. Los Angeles : Sage Publications, 2017

תח10- חסינה talshoha במאגר