‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי תהליכי קבלת החלטות למערכות לחימה בכלל ובכיפת ברזל בפרט?

תוכן עניינים

מבוא.

מבנה ותפקוד. 

פעילות מבצעית של כיפת ברזל. 

תהליך קבלת ההחלטה על פיתוח כיפת ברזל וחלקו של של שר הבטחון עמיר פרץ. 

ניסויים.. 

מימון כיפת ברזל. 

הצטיידות

פיתוחים ושיפורים

שיווק בחוץ לארץ.

קבלת החלטות

מחקר קבלת החלטות

כשלים בקבלת החלטות

שיפור תהליכי קבלת החלטות

קבלת החלטות: ההבדל בין הצלחה לנפילה

קבלת החלטות: האם הקושי להכריע קשור עם חרדה?

קבלת החלטות שנמשכת ומשתרכת לאורך זמן 

קבלת החלטות: מאפיינים אישיותיים של הנוטים לדסידופוביה. 

האם הססנות כרונית וקושי להכריע הולכים יחד עם פרפקציוניזם?

קבלת החלטות: דסידופובים והסביבה הקרובה להם

קבלת החלטות: יחסה של החברה המודרנית להססנים כרוניים

קבלת החלטות: מה מרוויח הססן כרוני שמתקשה להכריע?

קבלת החלטות : אטימולוגיה של הפועל decide

השפעת מודל שנאת ההפסד על תהליך קבלת ההחלטות

קבלת החלטות: התנגשות בין רציונל ורגש

האם חשיבה שכלתנית קרה חפה מאינטואיציות לא יעילה יותר?.

קבלת החלטות: תופעת הסלמת המחויבות

החלטות

קבלת החלטות בקבוצה

תהליך קבלת החלטות

אפקט דאנינג-קרוגר

ניתוח תהליך קבלת החלטות בנושא של מערכות לחימה

סקירה – שיקולים בפיתוח ובייצור מערכת נשק

בחינות מבצעיות וכלכליות

תכנון סד"כ בנוגע למטוסי קרב

כמה רקטות ירטה כיפת ברזל

הויכוח סביב קבלת ההחלטה לפיתוח מערכת כיפת ברזל.

הפולמוס סביב תפקוד המערכת

סיכום

ביבליוגרפיה

כיפת ברזל היא מערכת הגנה אווירית ניידת ליירוט רקטות קצרות טווח. המערכת פותחה ומיוצרת על ידי חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות. חברת אלתא מייצרת את המכ"ם, וחברת mPrest פיתחה את מערכת השליטה והבקרה.‏‏

חברת "רפאל" הציגה את המערכת כפתרון יעיל נגד רקטות קצרות טווח ופגזי 155 מ"מ, הפועל ביום ובלילה, בכל תנאי מזג אוויר, ומסוגל להתמודד עם מספר רב של איומים בו זמנית, וכן כמערכת נ"מ המסוגלת ליירט מטוסים הטסים עד גובה של 10 ק"מ.‏ סוללה אחת אמורה להגן על שטח של עד 150 קמ"ר.‏

המערכת הפכה למבצעית ‏במסגרת יחידה 947 של מערך ההגנה האווירית.‏המערכת מהווה מרכיב חשוב בהתמודדות של ישראל מול ירי הרקטות מרצועת עזה, כחלק מהלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע עופרת יצוקה, ובפרט במבצע עמוד ענן ובמבצע צוק איתן.

 אפקט דאנינג-קרוגר. זהו אפקט המתאר מצב בו אדם בעל השכלה מועטה בתחום מסוים, מרגיש כי ההרמה שלו גבוהה בהרבה מעל הרמה האמיתית שלו, ואילו אדם בעל השכלה מרובה מרגיש כי רמתו נמוכה הרבה יותר מרמתו האמיתית. תופעה זו תוארה לראשונה על ידי ג'סטין קרוגר ודיוויד דאנינג מאוניברסיטת קורנל.

השניים ביצעו מספר ניסויים בהם הם בדקו טענה זו. הם תכננו מחקרים אשר הראו כי מחסור בידע בנוגע לסטנדרטים הרצויים מביא לביצוע לא מספק של משימות. קרוגר ודאנינג הזמינו סטודנטים לתואר ראשון לפסיכולוגיה להשתתף בניסוי שלהם כשפני הנסיון. הם בחנו את היכולות שלהם בתחומר הלוגיקה, הלשון וההומור. במבחנים אלו, התלמידים אשר קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר דירגו עצמם באופן די עקבי כמוצלחים יותר מאשר במציאות, ואילו הסטודנטים אשר דורגו גבוה, דירגו את עצמם במקום נמוך יותר מאשר יכולתם האמיתית.

עמיר פרץ אישר את פיתוח כיפת ברזל למרות ההתנגדות הרבה שהייתה לביצוע הפרויקט. סיכם כי כיפת ברזל הוא "הפרויקט החשוב ביותר כרגע ועל כן יש לשקול להגדיר את תוכנית הפיתוח כ'תוכנית חירום' ולזרזה ככל האפשר". בעבר החליט, כי מענה לרקטות לטווח קצר מחויב והכרחי וכי המענה הנבחר הוא כיפת ברזל, ונדרש עבורו תקציב חיצוני.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

א' כהן "הטכניון, ‏מסירות, ציונות וכמה חלקים מ"טויז אר אס" – ראיון עם הצוות המוביל של "כיפת ברזל", שכל חבריו בוגרי הטכניון, על סוד ההצלחה של הפרויקט

יובל אזולאי, ‏כיפת ברזל: 8 עובדות על המלכה האמיתית של "צוק איתן"

יוסי ארזי וגל פרל, שילוב טכנולוגיות להגנת העורף, צבא ואסטרטגיה, כרך 5, גיליון 3

B. Smith A Growing Arsenal of Homegrown Rockets Encounters Israel’s Iron Dome, NY TIMES