‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי איראן, חזבאללה והטרור הבינלאומי?

תוכן עניינים

מבוא    

מימון אירני ואחר לחזבאללה       

"פרויקט דיוק הטילים"  

ארגונים פלסטינים בלבנון             

ההנהגה הסונית 

ההנהגה השיעית

המחנה השמרני 

מפלגות נוצריות מארוניות ומיליציות הקשורות בהן             

גורמים נוספים בסכסוך  

אירועי עין רומאנה           

מעורבות בינלאומית בסכסוך        

המשך הפרגמנטציה העדתית        

התגברות המעורבות הסורית        

שינוי עמדה סורית            

רגיעה מתוחה     

מבצע ליטני        

הקמת רצועת הביטחון    

העימות בין סוריה לפלנגות           

מתיחות בין ישראל לאש"ף           

מלחמת לבנון הראשונה  

משא ומתן להפסקת אש 

התערבות בינלאומית       

טבח סברה ושתילה          

הסכם ה במאי    

מלחמת ההרים  

מלחמת המחנות

ממשלת מישל עאון          

"מלחמת השחרור" של עאון          

הסכם טאיף       

הלחימה במערב ביירות   

טבח ה באוקטובר             

סיום הקרבות    

לבנון הגדולה והסכם סייקס פיקו

לאחר מלחמת האזרחים 

הסדר הסורי בלבנון          

חיזבאללה ולבנון              

סקירה היסטורית            

שנות השמונים   

לאחר נסיגת צה"ל לגבול הבינלאומי          

מלחמת לבנון השניה וחיזבאללה  

המהומות ב והסכם קטאר             

הבחירות ב          

התעצמות צבאית             

התחזקות פוליטית          

ניסיונות נקמה   

תמיכה באסאד בהתקוממות בסוריה         

ההכרה בחזבאללה כארגון טרור   

העימות בלבנון והתחזקות חזבאללה – סיכונים וסיכויים לישראל    

מדינת לבנון – לאן?          

ביבליוגרפיה       

חזבאללה הוקם כמיליציה ב-1982 (באופן רשמי ב-1984). קיימות עדויות רבות לכך שאיראן בנתה, מימנה וציידה את חזבאללה, ולכך שפעולות הטרור של הארגון נעשות בשיתוף פעולה מלא עם המשטר האיראני ובהוראתו. בנוסף, איראן עזרה לחזבאללה להקים מנגנון פוליטי שמטרתו להפוך את לבנון למדינה שיעית פונדמנטליסטית. מיום הקמתו רואה הארגון במדינת ישראל אויב ועוסק בפעילות עוינת נגדה. בהודעות רשמיות של הארגון לא מכונה ישראל בשמה אלא "פלסטין הכבושה" או "האויב הציוני". במהלך מלחמת האזרחים בסוריה נטל חזבאללה חלק פעיל לצד המשטר הסורי, ואיבד מאות מלוחמיו.

חזבאללה מחזיק בתפיסת הפעלה ייחודית, ורואה עצמו הן כארגון צבאי והן כארגון גרילה, בו-זמנית.

מזכ"ל הארגון משנת 1992 הוא שייח' חסן נסראללה. 

מאז עלייתו לשלטון של משטר האייתוללות באיראן וסיועו בהקמת ארגון חזבאללה בלבנון, עשו שימוש – במסגרת יחסי הפטרון-בן חסות המתקיימים ביניהם – באמצעי טרור ככלי מדיניות במאבקיהם ביריבים מבית ומחוץ. אמנם, בשנים שלאחר מתקפת הטרור בארצות הברית, ולנוכח סובלנותן הפוחתת והולכת של מדינות רבות בעולם לטרור המיוצא לשטחן הריבוני, ריסן המשטר באיראן את פיגועי הטרור שלו ושל בן חסותו בזירה הבינלאומית, אולם הפיגועים האחרונים, שטביעות אצבעותיה של איראן ניכרות בהן, עלולים לבשר, כי איראן וחזבאללה שבות לסורן. כעת ניצב בפני הקהילה הבינלאומית וגורמי הביטחון השונים האתגר לסכל פעילות זו, אם תמשך, ולבחון לאן מועדות פניו של המשטר האיראני בעתיד הקרוב. 

בעבר, המשטר האיראני הפעיל ארגוני טרור שונים לביצוע פיגועים ברחבי העלם כשחיסל גולים איראנים במדינות אירופה ודירבן את חזבאללה לחטוף אנשים ו/או מטוסים ולשגר מתאבדים לפיגועים במדינות ברחבי העולם. הוא גם התמקד בשדרוג יכולותיהן של קבוצות נבחרות והפיכתן לצבאות "טרורילה" מודרכות, מאומנות וחמושות באמצעי לחימה מתקדמים. מדיניות זו נועדה לקדם אינטרסים גיאו-אסטרטגיים של איראן מול יריביה דוגמת ישראל, באמצעות הגברת עוצמתם הצבאית של חזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי ומול ארצות הברית – באמצעות טיפוח קבוצות דוגמת צבא ה-מהדי של צאדר וקבוצות אחרות בעיראק. עד לעת האחרונה נדמה היה, כי המשטר באיראן בחר לצמצם את הפעלתם של ארגוני טרור שונים בביצוע פיגועי שליח במדינות שונות .
 חיסולו בפברואר 2008 של עימאד מע'ניה, בכיר אנשי המבצעים של חזבאללה, שותף ותיק של המשטר האיראני לדרך הטרור ואיש הקשר המרכזי בשיתוף הפעולה הצבאי אסטרטגי בינו לחזבאללה, הביא להחלטה משותפת של המשטר באיראן וחזבאללה לנקום את מותו, שלגבי דידם ברור היה, כי ישראל אחראית לו. ואכן, מיד לאחר מותו של מע'ניה בדמשק פעלו אנשי חזבאללה בסיוע איראני למימוש מבצע הנקמה, שעד כה לא צלח. במקביל, כאשר איראן החלה לספוג פעולות חבלה, חיסול ועריקה של בכירים הקשורים למשמרות המהפכה ולתעשיית הגרעין, השתלבו רצון הנקמה עם החלטה לקבוע מחדש את כללי המשחק בין חזבאללה ואיראן לבין ישראל ושותפיה. הדבר בא גם על רקע הלחצים המדיניים והכלכליים שהופעלו נגדה, וזאת כדי לסמן לכל יריביה של איראן, כי יש בידה דרכי תגובה חריפים כולל גם שימוש בטרור בזירה הבינלאומית. עם זאת, ראוי לזכור כי למרות שיתוף הפעולה ההדוק בין איראן לחזבאללה, אין מדובר בשותפות בין שווים – המשטר האיראני היה ונותר הגורם הדומיננטי המובהק ולשיקוליו כפופה במידה רבה מדיניותו של חזבאללה, בוודאי בסוגיות עקרוניות או בעלות משמעות אסטרטגית. בעוד איראן מתנהלת על פי הוראות המנהיג העליון, ה-איאתוללה חמנאהי, ושותפיו להנהגת המדינה, חזבאללה אינו עצמאי בכל הנוגע לקבלת ההחלטות בעניינים של שלום ומלחמה ובעיקר בכל הנוגע לפעילות הטרור בינלאומי. בתחום זה הוא חייב לקבל אישור הילכתי מחמנאהי. כמו כן, למרות שמבחינה מבצעית יש למנגנון פיגועי חו"ל של חזבאללה יכולות עצמאיות מוכחות לביצוע פיגועי ראווה בחו"ל, אנשיו מקבלים, במידת הצורך, סיוע לוגיסטי מבצעי מידי גורמי משמרות המהפכה והמודיעין האיראנים למימוש משימותיהם ברחבי העולם. 

קאסם סולימאני מפקד כוח קודס, הכוח האחראי לפעילות משמרות המהפכה האיראניים מחוץ לגבולות איראן. ב-3 בינואר 2020 נהרג סולימאני בתקיפה אווירית אמריקנית, יחד עם סגן מפקד ארגון אל-חשד א-שעבי, אבו מהדי אל-מוהנדס, בעת שנסע עם שיירתו ליד נמל התעופה הבינלאומי של בגדאד.[4] לפחות שבעה אנשים נהרגו במתקפה. משרד ההגנה של ארצות הברית הודיע כי המבצע להריגתו נערך בהוראתו של הנשיא, דונלד טראמפ, וטען כי סולימאני תכנן התקפות נוספות על דיפלומטים ואנשי צבא אמריקאים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אבישר נ', ללמוד מהמזרח – מזרחיות, חינוך ותיקון עולם, הוצ' מופת , (2019)

מ' ספרד, החומה והשער: ישראל, פלסטין והמאבק המשפטי לזכויות אדם, הוצאת כתר (2018)

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

ספר העובדות העולמי של ה-CIA, 2019

חצי חסין