‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ההתפתחות ההיסטורית של חינוך הילדים מהתקופה התעשייתית עד ימינו (באופן השוואתי מאז לימינו) ?

תוכן העניינים

חלק 1: היסטוריה:המודרניות ורעיונות ההשכלה.  

פרק א- העידן המודרני וחינוך ילדים

פרק ב- הנאורות

פרק ג- מקום הדת בחינוך ילדים לאורך ההיסטוריה

פרק ד- תנועת ההשכלה היהודית

פרק ה- משבר המודרניות ופוסט-מודרניזם בחינוך

חלק 2: ביקורת על מערכת החינוך הציבורית 

פרק א- תהליכי חילון וחינוך ילדים

פרק ב- ממדיניות רווחה למדיניות ניאו-ליברלית

פרק ג- השוואה לימינו: חינוך פוסט-מודרני

סיכום

נספחים

ביבליוגרפיה

אבתקופת המהפכה התעשייתית הילדים היו שייכים למעשה להוריהם ונאלצו לעבוד וקופחו פעמים רבות מחינוך. במאה ה-18, חל שינוי קיצוני בכלכלת האדם: מייצור כפרי, חקלאי וידני- הייצור עבר לעיר ונהיה מאסיבי והמוני. הפן החיובי של המהפכה מתבטא בהסרת הכבלים של המבנה החברתי הקדם-תעשייתי, אשר הגבילו את פיתוח המדע והטכנולוגיה. כעת ניתן לבצע ריבוי מתמיד, מהיר ובלתי מוגבל של אנשים, סחורות ושירותים. לעומת זאת, הפן השלילי מתבטא במצוקות חברתיות שנוצרו. ניצני הקפיטליזם יצרו מתח בין בעלי ההון לבין בעלי העסקים הקטנים והפרולטריון שחשו מנוצלים. את זעמם הם הראו בניפוץ מכונות, אשר ייצגו בשבילם את החידוש השטני אשר אחראי למצבם.

הקפיטליזם יצר מציאות חדשה. הראשון שדיבר על השוק החופשי הוא אדם סמית יד נעלמה. 

מולו נראו מתנגדים לקפיטליזם המתהווה. במניפסט הקומוניסטי של מרקס ואנגלס.

מערכת החינוך המודרנית, כפי שהתפתחה באירופה ובצפון אמריקה באמצע המאה ה-19, אינה הולמת את המציאות הפוסט-מודרנית. היא בעלת אפיונים מיושנים ולא רלוונטיים. מטרות בית ספר היו אוניברסאליות ולכן מבטלות את היחסיות (רלטיביזם). מבנהו של בית הספר הוא לוקוצנטרי (הלימודים מתרחשים בשעות קבועות ובמקום אחד - בי"ס), היררכי ותלותי בגופים ממלכתיים ולכן אינו הולם את המעבר לארגונים השטוחים והדמוקרטיים של העידן הפוסט-תעשייתי. תוכנית הלימודים מבוססת על אובייקטיביות של ידע מדעי ולא הושפעה מהמהפכה הרלטיביסטית שניטשה ופוקו משקפים (מחסור באמת אחת ולמעשה קיים ריבוי אמיתות). יתר על כן, נראה כי לפי פוסטמן הילדות נעלמת ולכן ההצדקה של בית הספר לחנך ילדים חסרי ידע ואמצעים נעלמת. לאחרונה, נשמעים קולות המבקשים שינוי רדיקלי בצורת החינוך.

   אולם, ההתייחסות לבית ספר כמוסד חברתי שאינו הולם את התקופה הינה אמירה שגויה. אם בית הספר פועל מתוך פרדיגמה לא מעודכנת של המודרניות ועדיין שורד בזמנים פוסט-מודרניים אלה- כנראה שיש בו צורך בצורה זו והוא משרת אינטרסים של כוחות חברתיים רבים וחזקים. בנוסף, חולשתו של בית הספר וחוסר הרלוונטיות שלו הוא המקום שאפשר לחפש תקווה לשינוי. בית הספר הציבורי אכן זקוק לשינוי קיצוני, אך לא בהכרח על מנת שיתאים למציאות הפוסט-מודרנית- אלא כדי לשפרו ברבדים שונים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 אבירם, א. מערכת החינוך בחברה פוסט מודרנית: מוסד אנומלי בעולם כאוטי. בתוך החינוך בעידן הפוסטמודרני. ירושלים: י.ל. מאגנס.

אופיר, ע. "פוסטמודרניזם: עמדה פילוסופית". בתוך חינוך בעידן השיח הפוסטמודרניסטי.  ירושלים : מאגנס. עמ' 135-162 

אלוני, נ. "עלייתו ונפילתו של החינוך ההומניסטי: מהקלסי לפוסט-מודרני". בתוך

חינוך בעידן השיח הפוסטמודרניסטי.  ירושלים : מאגנס. עמ' 14-42