‏270.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חשמל גרעיני במזרח התיכון?

תוכנית הגרעין המתקדמת של איראן והחששות שהתעוררו בעקבותיה, היוו, ככל הנראה, הזרז עבור כמה מדינות במזרח התיכון ליזום תוכניות שאפתניות להפקת חשמל מאנרגיה גרעינית. בשנה שעברה חתמה אבו-דאבי על הסכם בשווי מיליארדי דולרים עם צרפת לבניית כורים גרעיניים. איחוד הנסיכויות הערביות חתם על הסכם עם ארה"ב, ירדן חתמה על הסכם עם בריטניה ומצרים הודיעה כי היא מחדשת את תוכניותיה מזה עשרות שנים לבניית כורי כוח גרעיניים לאורך חופי הים התיכון. 
    ביותר מחצי המאה שעברה מאז חובר הכור הגרעיני הראשון לרשת החשמל, הוכחו מתקנים אלה כמקור חשמל אמין, רבים מהם עם שנות פעולה רבות יותר מכפי שחזו תחילה. מדינות אחדות מסתמכות על "חשמל גרעיני" לאספקת רוב צרכיהן. צרפת, המהווה את הדוגמה הבולטת ביותר לעניין, מפיקה כ-80% מתצרוכת החשמל שלה ב-59 תחנות כוח גרעיניות. עם העלייה בעלויות הדלקים הפחמניים (פחם, נפט, גז), הפכו הכורים הגרעיניים לתחרותיים יותר. השיקולים הכלכליים העיקריים טמונים בעובדה שכור גרעיני דורש השקעת משאבים כלכליים גדולים בהשוואה לעלויות ההשקעה בתחנות כוח מבוססות דלקים פחמניים, בשל פערי המחיר ומשך הבנייה. אולם, עלויות התדלוק של כורים גרעיניים נמוכות יותר מהעלויות השוטפות של תחנת כוח "קונבנציונאלית". באופן כללי, השיקולים הכלכליים להפקת חשמל באמצעות כורים גרעיניים לעומת תחנות כוח מבוססות דלקים פחמניים הם תלויי מדינה.