‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי נשימה ופסיכותרפיה?

תוכן עניינים

שאלת המחקר. 3

תקציר. 3

מבוא: הנשימה כשער לעולם הרגשי. 4

הנשימה מבחינה פיזיולוגית. 6

להרגיש רווחה או מצוקה נפשית. 7

מבט על מערכת הנשימה. 9

שילוב הנשימה במהלך הטיפול הנפשי. 11

נשימה: טכניקה, מיומנות ואורח חיים. 15

ביבליוגרפיה. 19

העבודה האקדמית מתמקדת בתפקיד והחשיבות של הנשימה לחיים הרגשיים, ואת יחסי הגומלין בין לנשום ולהרגיש, ומציע דרכים לשלב בטיפול הנפשי הורבאלי עבודה עם הנשימה, תחושות הגוף וביטויים נוספים של שפת הגוף. הקשבה לגוף מסמנת מגמה מתפתחת של טיפולים נפשיים המכוונים לגוף [body-oriented], מגמה שפותחת אופקים חדשים  לטיפול הנפשי המוכר ומספקת כלים רבי עוצמה לטיפול במצבי דחק ולשיפור הבריאות והחוסן הנפשי.

העוסקים ביוגה, באומניות לחימה ובטיפולי גוף שונים יודעים מתוך מסורות עתיקות ותרגול מתמשך שהנשימה היא מפתח בעל חשיבות רבה לבריאות ולחוסן גופני ונפשי. למעמיקים ולמתמידים הנשימה מהווה גשר להתפתחות אישית ורוחנית ולאריכות ימים. לעומת זאת, בתחומי הפסיכולוגיה והפסיכותרפיה, הנשימה תופסת מקום שולי והיא נתפסת כשייכת לטריטוריה אחרת, לתחום הביולוגיה הרפואה והספורט.

נשימה היא שם כללי לתהליך ביולוגי הקשור לקליטת חומרים מהסביבה לשם הפקת אנרגיה.

המושג נשימה מתייחס לשני תהליכים עיקריים:

נשימה פיזיולוגית: בבעלי חיים זהו תהליך קליטת האוויר וחילוף הגזים המתרחש בריאות. במסגרת הנשימה הפיזיולוגית עובר החמצן שבאוויר מהריאות אל מחזור הדם ובאמצעותו מגיע לכל אחד מתאי הגוף. מאוחר יותר פולטים התאים פחמן דו-חמצני אל מחזור הדם, משם הוא מגיע אל הריאות ונפלט החוצה אל הסביבה. כשמשתמשים במושג נשימה ביום-יום מתכוונים בדרך-כלל לתהליך זה. גם צמחים, פטריות, פרוטיסטים וחיידקים מחליפים גזים עם הסביבה, אך הם עושים זאת לרוב באמצעות דיפוזיה של הגזים דרך התאים ולא באמצעות מערכת סבוכה של איברים ורקמות, כפי שנעשה בבעלי חיים. המונח נשימה במשמעות הפיזיולוגית מתייחס, אם כן, לבעלי חיים בלבד.  

נשימה תאית: זהו תהליך הפירוק של מולקולות עתירות אנרגיה בתא, והשימוש באנרגיה זו לייצור חומרים אחרים (חומרי הבניין של התא, למשל) ולהנעת תהליכים בתא. בעוד שנשימה פיזיולוגית מתייחסת בהכרח לקליטת חמצן מהסביבה, בתהליך הנשימה התאית לא תמיד מעורב חמצן (חיידקים רבים מבצעים נשימה אל-אווירנית). נשימה תאית, באופן זה או אחר, מתרחשת בכל התאים ובכל היצורים החיים, ללא יוצא מן הכלל.

למרות שיש להקפיד על ההבחנה בין נשימה פיזיולוגית ונשימה תאית, הרי שבבעלי חיים הקשר בין שני התהליכים הדוק: החמצן הנקלט בריאות מועבר בדיפוזיה אל מחזור הדם; הדם נושא את החמצן על גבי מולקולות המוגלובין; בכלי הדם הקטנים ביותר, הנימים, מועבר החמצן, גם כן בדיפוזיה, אל כל תאי הגוף; התאים משתמשים בחמצן כקולט האלקטרונים הסופי בתהליך הנשימה התאית, שבמהלכו הם מפרקים מולקולות מהמזון ומייצרים מולקולות של הנוקלאוטיד ATP, המשמש כ"מטבע אנרגיה" ובעזרתו מתאפשרת בניית חומרים בתא והנעת תהליכים ביולוגיים.

הקשר בין הנשימה והתגובה הרגשית הוא כה מידי וספציפי עד שאנו יכולים לראות בנשימה סוג של חיישן לתגובתיות ו/או הגנתיות שלנו ובו בזמן פתח לתיקון, ריפוי והחזרת האיזון. בחיי יומיום אנו משתמשים בביטויים רבים הקשורים לנשימה - כמו "בנשימה עצורה" [במתיחות ובהתפעמות רבה], "עד נשימתו האחרונה" [עד שעת מותו], "כאוויר לנשימה" [חיוני ביותר], "דרושה נשימה ארוכה" [יש להתאזר בסבלנות] [מאבן שושן], או "דרוש אורך רוח", "יש לו נשימה כבדה", או "נשם לרווחה", "מראה עוצר נשימה" ועוד כיוצא באלה ביטויים המתארים מצב רגשי או הלך רוח אותו אנו מבינים אינטואיטיבית. ביטויים אלה יכולים להיות ממשות או מטפורה למצבי חיים שלנו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דיכטוואלד ק., גופנפש, ת"א, אלפא/זמורה -ביתן

כהן מ. TBT , שימוש בטכניקת הרפיה לטיפול במצבי דחק. פסיכולוגיה עברית.

לוין פ. , להעיר את הנמר. 'אסטרולוג' בע"מ.

Parkes M . "Breath-holding and its breakpoint". Exp Physiol 91 (1):