‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באים לידי ביטוי צדדים אפלים בדמות האם בדיאדה?

ק.ג.יונג ראה את דמות האם על כל ניגודיה כמפתח לדלתו של הלא מודע , למקור ועל כן כפתח להבין ולקבל את עצמנו ,להתפתחות שלנו ולאפשרויותינו להתחדש . דמות האם איננה זהה ללא מודע, אך אם נקשיב מהו קולה בתוכנו, אם נרשה לעצמנו לרדת למבוכה הרגשית שהיא מעלה בנו לטוב ולרע, נתחבר מחדש לפתחו של הלא מודע.¹ יונג טען שהמאמץ להיות מודעים למי היא האם שבתוכנו ומה היא דמותה לא ישאו פרי אם נתעלם או נמנע מלפתור את התעלומה האישית שלנו, על מי הייתה האימא אתה גדלנו. מכיוון שהטבעת חותמה עלינו מודעת רק בחלקה, עלינו להשכיל ולהכיר את התשליל המוסתר של דמותה. יחד עם זאת, הבנתנו תישאר מצומצמת אם לא נגיע לתפיסה מעמיקה שאמנו, ככל שחשובה היא בחיינו, היא האישה הנושאית עבורנו את דימוי "האם הגדולה" לטוב ולרע.

על פי תורתו של יונג, חשוב שהאדם יגיע לחוויית האמהות העצמית הפנימית שלו דרך הורדת אמו האישית לדרגת בן אנוש. כל אדם מעמיס מטען גדול על אימו: הצפיות ממנה, האחריות הבלתי נגמרת על גורלו והחובות העצומים שחייבת לו, ארץ שמיים וגיהינום שהייתה עבורו. כל אילו הוטלו על כתפיה של אישה שבירה ושוגה אחת, אך שייכים ברובם למעשה לאם הגדולה.² נובע מכך, שכדי להבין את חווית האמהות הפנימית, יש צורך להכיר בשתי אמיתות חשובות: אחת, בקיומה של ההשלכה המסיבית והבלתי מודעת של דימוייה הארכאיים העצומים של האם, את אילו הטובים וגם את הדימויים הרעים. שנית, חשוב להכיר את פניה השונים של האימא האישית, זו שגידלה אותנו, כי הן שהיוו בחלקן מה שהפעיל השלכה זו . לדוגמא, חוויה שלילית או פוגעת של האימא האישית יכולה ליצור כמעין פרוזדור אפל דרכו יכולים לחדור בתקופות שונות בחיים דימויים ארכאיים שליליים של דמות האם . אחד המכשולים המונעים להגיע לראייה כוללנית של דמותה של האם הנה הנטייה לאידיאליזציה ורוב התיאוריות הפסיכולוגיות טוענות כי ראייה כזו של הילד את אמו ושל האם את ילדה לתקופת מה, הכרחית ואפילו נחוצה להתפתחות תקינה של העצמי שלו 3.

תמונת העולם של הילד יכולה להיות מושפעת עמוקות ממידת האידיאליזציה או האכזבה המוקדמת מדי מן האם⁴ . הצורך העצום באידיאליזציה של גן העדן האבוד, מטשטשת את תמונת האם הדו- קוטבית שהייתה מאז ומעולם, אפילו כאשר הייתה בחזקת "אם גדולה".

במקורות המיתולוגיים השונים ובסיפורי האגדות, קיימת עדות לכך כי האימא הרעה תמיד רחשה וכי אימהות, כמה נהדרת שתהייה, שירתה עבור האישה גם מטרות אפלות שונות ונסתרות . אם האם הגדולה, האלה, הייתה דו-קוטבית, אין פלא בכך שכאשר אימא בשר ודם מגדלת את הילד, יכנסו לקשר האימהי מניעים שונים ומשונים, מעבר לנטייה של כל אם לגדל את ילדה כהמשכה הטבעי. מאז ומתמיד נכנסו לקשר הזה צרכים אישיים ומוסווים של האם וגידולו של כל הילד שרת את סביבתו ולא רק אותו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 Bachofen J.J.:Das Mutterecht(Gesamelte Werke,vol 1,3) Basel pub.

Kerenyi C. The Gods of the Greeks library of congress catalog '''' "The Story of Attis" ch.4

pp88