‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מה הניע את בגין לקדם את תהליך השלום עם מצרים?  

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

העימות בין מצרים לישראל עד לתהליך השלום

מלחמת יום הכיפורים

כשלון המודיעין 

תהליך השלום בזירה המדינית

רקע על מנחם בגין

רקע תאורטי - ביוגרפיה של בגין 

יחסה של חירות לסכסוך הישראלי פלשתינאי

מנהיג ציוני 

דמותו של בגין

שימוש בתכסיסים דיפלומטיים ופרוצודרליים

ביבליוגרפיה. 

הסכם שנחתם על ידי נשיא מצרים אנואר סאדאת, ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר, על מדשאות הבית הלבן ב-26 במרץ 1979. חתימת ההסכם הייתה אחד מרגעי השיא בתהליך שהחל עם חתימת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים בשנת 1974, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, המשיך בביקורו של אנואר סאדאת בישראל ונאומו בכנסת, והסתיים ב-1982 עם השלמת פינוי חצי האי סיני והעברתו לידי מצרים.

יש הטוענים כי ללא "הניצחון" ולא הזמני של המצרים ובכך "השבת הכבוד" המצרי לא היינו מגיעים לכדי הסכם שלום עם מצרים.

שלום הוא מצב של יחס דיפלומטי בין מדינות והוא הניגוד של מצב המלחמה. במצב של שלום, היחסים בין שתי מדינות או יותר אינם כוללים עימות אלים ובין הצדדים שוררת הסכמה (בעל-פה או בכתב) ליישב כל מחלוקת שתתגלה ביניהם בהתדיינות ובמשא ומתן ולא באמצעות הפעלת כוח וכפייה.

השלום המדיני אינו מתבטא רק בהיעדר מלחמה. אחד מהיבטיו הרבים של השלום הוא גם שיתוף פעולה בין המדינות בתחומים שונים, כגון מסחר משותף, מיזמיתיירות ותשתית משותפים, חילופי תרבות וספורט. יחסי שלום שאינם כוללים היבטים נוספים אלה מכונים לעתים "שלום קר".

השכנת שלום בין מדינות היא מטרתם של אנשים וארגונים, ובראשם ארגון האומות המאוחדות. השלום יכול להתכונן מבחירה, כאשר הצדדים מסכימים ביניהם להימנע מאלימות, או בכפייה - על ידי דיכוי של אותם גורמים העלולים להפר את השלום.

הוגי דעות רבים רואים בשלום את המצב העדיף למדינה, שכן הוא מייצג מצב של ביטחון שאינו תלוי בכוח צבאי. לדוגמה, ברוך שפינוזה גרס ב"מאמר מדיני" כי השלום הוא "תכלית המצב המדיני", דהיינו הסיבה לקיום המדינה.

למדינת ישראל הסכמי שלום בקרב שכנותיה עם מצריםועם ירדן (ראו הסכם השלום בין ישראל למצרים והסכם השלום בין ישראל לירדן).

מדינות אחדות בעולם נהנות מתקופות ממושכות במיוחד של יחסי שלום, ובראשן שווייץ, שלא הייתה מעורבת במלחמה כלשהי מאז 1814 ונוקטת עמדה נייטרלית ביחסי החוץ שלה, ושבדיה, שגם מאחוריה תקופת שלום דומה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

א' כהן יוזמת השלום המו"מ המדיני ,מכון שילוח לחקר המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת ת"א.

חגי ארליך. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, ידיעות ספרים, 2017

עמוס גלבוע "דרמה בים האדום" הוצאת המרכז למורשת המודיעין, (2017)

זאב ז'בוטינסקי, אריה נאור (עורך), העברית: שפה, תרבות, חינוך - כתבים אידאולוגיים, הוצאת מכון ז'בוטינסקי, 2017