‏0.00 ₪

הורדה

עבודה אקדמית זו בקובץ PDF ולא הכי עדכנית ולכן בחינם. העבודות האקדמיות שברחבי המאגר שבתשלום הן בקובץ וורד פתוח ועדכניות -כל זכויות היוצרים שמורות למחבר

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התקשורת והדוברות במלחמת לבנון השניה?

 

מבחנה הקשה ביותר של תקשורת בחברה דמוקרטית הוא בעיתות חירום ומלחמה.

בעיתות כאלה מופעלים ביתר שאת מנגנוני השליטה והפיקוח על התקשורת ובכלל

זה צנזורה, תימרון עיתונאים, הטמעת עיתונאים )Embedding(, מסירת מידע

חלקי או מידע בלתי נכון )דיסאינפורמציה( ועוד. גם העיתונאים עצמם נקלעים

לדילמות קשות )וימן, ( בהן מתעמתות נאמנויות פרופסיונאליות עם נאמנויות

פוליטיות, שליחות עיתונאית מול פטריוטיזם. למרבה הצער, ישראל מספקת זירה

נוחה ותכופה לבדיקת סוגיות של תקשורת בעת מלחמה, פיגועי טרור ומצבי חירום

)ראו ברזילי, 1998; דור, ; דורון, ; לבל, (. המלחמה האחרונה,

מלחמת לבנון "השנייה" כפי שהיא מכונה, יצרה סערה ציבורית חסרת תקדים.

התקשורת הואשמה על ידי חוגים נרחבים של הציבור, האקדמיה, הפוליטיקה,

הצבא והתקשורת עצמה — בשורה של כישלונות ומחדלים, טעויות ומשגים.

מחקר זה נועד לזהות את מוקדי הביקורת על תיפקוד התקשורת בעת המלחמה

וזאת ע"י ניתוח בימות השיח הציבורי. חשוב להבהיר כי אין כאן "מבדק איכות"

של התקשורת ולא מתן ציונים לתפקודה אלא זיהוי ומיפוי שיטתי של מימדי

הביקורת ומקורותיה.

 

התקשורת הישראלית עד מלחמת יום הכיפורים התאפיינה בצייתנות ולא היה בה

אתגר של ממש לצבא ולמנהיגות הפוליטית . רצונם של

כתבים ועורכים לבקר את מעצבי המדיניות, במיוחד בתחומי הביטחון הלאומי

ולראות בביקורת זו ייעוד, היה מועט ולכן רוב הסיקור שניתן לנושאי צבא ובטחון

היה מוגבל לרמת הדיווח, בעוד שהביקורת הייתה מועטה ושולית. כך למשל

מדיניות פעולות הגמול של דוד בן גוריון זכתה לביקורת מעטה.

גם בימי מלחמת סיני העדיפה התקשורת הישראלית את הקונצנזוס ואת

הקו הממשלתי והעניקה תמיכה ברורה ביותר למעצבי מדיניות הביטחון ולצבא.

עדות לכך היא הימנעותה של התקשורת מפרסום הסיוע הצרפתי המסיבי שניתן

לישראל והתיאום ההדוק של ישראל עם ארה"ב ובריטניה. ערב מלחמת ששת

הימים, בעת תקופת ההמתנה, נטלה התקשורת חלק פעיל יותר בויכוח הציבורי על

ניהול המשבר )בעיקר לאור הלחץ הציבורי–תקשורתי למנות את משה דיין הביטחון

לאור הססנותו של לוי אשכול(. הייתה זו התקשורת אשר חשפה והדגישה את

חוסר הביטחון העצמי של לוי אשכול והוליכה את הלחץ הציבורי לחיפוש מנהיג

צבאי דומיננטי שיאפשר מוצא ממצב אי הוודאות המעיק. עם זאת, התקשורת

המשיכה לתמוך במערכת הביטחון ובצבא במיוחד.

הניצחון של מלחמת ששת הימים הביא לסגידת הציבור לצה"ל, לקצונה הבכירה

ולהנהגה המדינית וסגידה זו נתמכה וטופחה על ידי התקשורת הישראלית. רק בעת

מלחמת ההתשה נחשפו מספר בקיעים ובהם בלט במיוחד פירסומו

של "מכתב השמיניסטים" , שבו מחו בני נוער נגד גיוסם למלחמה.

יש הטוענים כי מרי הסטודנטים באירופה ובארצות הברית מצא ביטוי מסוים

גם בעיתונות הישראלית, שגילתה פחות הבנה מאשר בעבר לטענה כי הפעלת כוח

צבאי הינה הכרח . הנוכחות הישראלית בשטחים והבעיות שנוכחות

זו העלתה ובכלל זו סוגיית ההתנחלויות הרחיבו את השיח הביטחוני בתקשורת

למימדים שלא היו קיימים קודם לכן, אולם את השינוי המשמעותי ביותר הביאה

מלחמת יום הכיפורים. ערב המלחמה נמנעה התקשורת מחשיפת מידע על

הכנות במדינות ערב למלחמה נגד ישראל וגם לא חשפה את אי–המוכנות של צה"ל

למתקפה מצד מדינות ערב. כשנחשפו ממדי "המחדל" החלה ביקורת עצמית, שכללה

גם הכאה על חטא של התקשורת הישראלית. אך גלי הזעזוע היו עמוקים יותר: כאן

בראשונה, נוצרו בקיעים של ממש באמון התקשורת בהנהגה הצבאית והמדינית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

מסגרת עיונית. בתוך: א.לבל )עורך(, ביטחון ותקשורת — דינמיקה של יחסים. 

באר–שבע: מכון בן–גוריון לחקר ישראל, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב, 48-13.

פרי, יורם. שינוי השיח הבטחוני בתקשורת והתמורות בתפיסת האזרחות בישראל, 

תרבות דמוקרטית 266-233 ,4-5. 

נוסק, הלל ויחיאל לימור. הצנזורה הצבאית בישראל: פשרה מתמשכת בין ערכים 

מתנגשים, קשר מס' 71, , עמ' 54-26, תל–אביב

עבודה אקדמית זו בקובץ PDF ולא הכי עדכנית ולכן בחינם. העבודות האקדמיות שברחבי המאגר שבתשלום הן בקובץ וורד פתוח ועדכניות -כל זכויות היוצרים שמורות למחבר