‏390.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא.. 

שער 1: עבירות לשון הרע באינטרנט – חקיקה ודין רצוי. 

האם הטכנולוגיה מהווה מרכיב מהותי?. 

האלמנטים העיקריים של לשון הרע על פי החקיקה. 

אמצעי תקשורת, העורך והאחראי  -  סעיף 11 לחוק.. 

חקיקה מתאימה הלוקחת בחשבון המאזן בין חופש הביטוי לבין ההגנה על השם הטוב ועל הזכות לכבוד האדם   

האם החקיקה ודיני לשון הרע חלים על הפרסום באינטרנט?. 

האנונימיות וחופש הביטוי. 

סיכום  שער 1. 

שער 2  : חקיקה גוברת בקשר לעבירות פרסום דואר זבל לאור שימוש לרעה בספאם.. 

חוק המחשבים ודואר זבל. 

דואר זבל אלקטרוני. 

רקע. 

היסטוריה. 

ספאם דרך דואר אלקטרוני. 

שימוש בשיטות אוטומטיות.

תוכנות אנטי ספאם.

שיטות לסינון דואר זבל.

סינון על פי כתובת השולח.

סינון על פי מספר הנמענים.

סינון על פי מילות מפתח.

סינון על פי כללים  Rules.

סינון בעזרת זיהוי תבניות. 

איתור על פי כתובות URL

התגוננות מפני איסוף כתובות דואר אלקטרוני. 

הסוואת כתובת הדואר האלקטרוני. 

כתובת דואר אלקטרוני לשימוש חד-פעמי.

HTML בהודעות דואר אלקטרוני 

הימנעות ממענה לדואר זבל. 

דיווח לספק שירותי אינטרנט על שולח של דואר זבל. 

שיטות הפועלות באופן אוטומטי. 

DNSBL..

חיוב שימוש טכני נכון בפרוטוקול ה-SMTP. 36

שיטות עתידיות לסינון דואר זבל. 

מיקום תוכנות הסינון. 

זיהוי השולח   Sender Id. 36

מבנה הודעה מחייב. 

המצב המשפטי בישראל. 

שער 3: שימוש לא הוגן במחשב: חשיפה אסורה ופרסום פרטים ואזכור שמות הצדדים של הליכים משפטיים ברשת   

פומביות הדיון והנגישות באינטרנט.. 

פומביות הדיון אל מול הפגיעה בפרטיות עקב פרסום פסקי דין באינטרנט – חקיקה  ופתרונות.. 

הכרעות הנוגעות לאישי ציבור. 

הכרעות המכילות מידע רפואי/ מידע רגיש.. 

מידע רפואי ואישי של אזרחים.. 

ה"ח בתי המשפט (תיקון - אי ציון שמות בפסקי דין ) 

ארה"ב : הליך של הודעה והסרה.. 

איזכור שמות הצדדים ופרסומם- שימוש לא הוגן ברשת?. 

א.כללי. 

ב. הזכות לפרטיות.. 

ג. מדיניות הריהביליטציה. 

ד. פומביות הדיון. 

בריטניה. 

2. חריגים מכוח חוקים מיוחדים.. 
3. חומר ארכיוני. 
4. ערעורים משמעתיים - חריג לעקרון הפומביות.. 
5. המצב בפועל. 
6. פומביות הדיון במשפט העברי - אפשר גם אחרת.. 

הדין בארץ ובעולם.. 

משפט משווה של הגנת הפרטיות.. 

ארצות הברית..

הזכות לפרטיות לעומת זכות הציבור לדעת.

פומביות הדיון בארה"ב.

אירופה.

האיחוד האירופי.

מדינות העולם..

ישראל.

סיכום שער 3.

שער 4 

טרור קיברנטי- שימוש פוגעני ברשת, פגיעה בתשתיות מידע קריטיות -  בשירות הטרור

מהו סייבר טרור?

הגדרה

סייבר-ספייס והסכנות הטמונות בו

שימושים טרוריסטיים באינטרנט.

1. אמצעי תעמולה
2. התקפת אתרים
3. האיום העתידי – הסייבר-טרור

מימון הטרור והשימוש באינטנרט

מקורות המימון

המערכת הפיננסית הישראלית ומימון הטרור

דין מצוי.

הדין בישראל.

האקטיביסטים Hacktivist. 

משפט משווה.

ארה"ב.

בריטניה. 

קנדה ומדינות נוספות.

האיחוד האירופי.

סיכום  כללי.

לגבי שימוש לא הוגן ברשת ובמחשב לפרסום לשון הרע באינטרנט.

לגבי שימוש לא הוגן במחשב באמצעות ספאם  והחקיקה הגוברת בנושא.

לגבי פרסום ושימוש לרעה באינטרנט אל מול הגנת הפרטיות  והחקיקה הרלבנטית.

לגבי שימוש לרעה ברשת : הסייבר-טרור

ביבליוגרפיה.

תקציר באנגלית.

English Abstract 

Legal aspects of computing in general 

Jurisdiction. 

Regulation of the Internet 

Net neutrality. 

Free speech in cyberspace. 

Internet censorship. 

The Creation of Privacy in Cyber-Law.. 

Warren and Brandeis. 

עבודת דוקטורט זו תעסוק בנושא חשוב בשיח האקדמי בישראל ובעולם: השפעת השימוש הלא חוקי במחשב על חקיקה גוברת בתחום עבירות המחשב.

חדירתה של טכנולוגית המחשבים לתחום התקשורת העלתה שאלות רבות הנוגעות לממשק שבין המשפט לבין התקשורת המקוונת והאינטרנט. שאלות אלה נובעות, בחלקן הגדול, מאי-התאמתם של חוקים רבים - כגון אלו הנוגעים לדיני חוזים, קניין, דיני ראיות, זכויות יוצרים  -  להתפתחויות הטכנולוגיות בתחום רשת המחשבים הגלובלית  ולשינויים הנובעים מהן בתחומי העברת מידע, שמירתו, דרכי הביטוי הפומבי וכדומה.  לעומת נושאים אלה, שבהם יצרה הטכנולוגיה מהויות חדשות הדורשות התייחסות מתאימה בחוק, הנושא הנדון בחיבור זה עניינו פרסומים המהווים לשון הרע אשר, כפי שנטען להלן, לא השתנה מהותית במהלך השנים, בבחינת חיבורו של קוהלת "מה שהיה הוא שיהיה. .. ואין חדש תחת השמש".

טכנולוגית המחשבים והתקשורת המקוונת והשינויים המהירים בה יצרו מצב של "הלם הטכנולוגיה" והביאו רבים למסקנות קיצוניות ש"הכלים המשפטיים בהם נעשה שימוש לא רק שאינם תורמים ועוזרים לפיתוח אלא פוגעים בתשתית הטכנולוגית ובקידום האינטרנט לטובת החברה"[1].

השופט יצחק זמיר כתב באחד מחיבוריו[2] כי "טכנולוגיה חדשה יוצרת בהכרח משפט חדש", אך הוסיף  והבהיר כי המשפט החדש שבו מדובר הוא זה העוסק  בהסדרת השימוש בטכנולוגיה כגון: חקיקת דיני תעבורה ודיני טיס להסדרת השימוש בחידושים הטכנולוגיים המכונית והמטוס; חקיקת חוק כרטיסי חיוב, להסדרת השימוש בכרטיסי אשראי; חקיקת חוק המחשבים, להסדרת השימוש במחשב ומניעת עבריינות במחשב או באמצעותו  וכדומה.   

בחיבור זה יהיה  נסיון לבדוק האספקטים המשפטיים של שימוש לא הוגן במחשב ובאינטרנט.

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ר' לוי "לוחמה בטרור בזירת המידע", בטאון מכוון תלמידי הסדנה הרב-תחומית במשפט ובטכנולוגיה, (הוצ' הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה)

ע"א טרטמן נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו )

New Technology and Respect for Privacy at the Workplace,– European Industrial Relations Observatory 

M. Jeffery, Information Technology and Workers' Privacy: Introduction; Comparative Labor Law and Policy Journal