‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מה מקומן ותפקידן של רשתות חברתיות בקשר המשפחתי הבין דורי בחברה הדרוזית בישראל?

תוכן עניינים

מבוא. 

סקירת ספרות. 

קשר בין-דורי 

השפעת הרשתות החברתיות והאינטרנט על הפער והקשר הבין דורי 

השפעת מגמות כלכליות עכשוויות על הקשר הבין דורי 

הקשר הרב דורי בעבר וכיום. 

דרכי פעולה לחיזוק הקשר הבין דורי 

מעגל הקהילה. 

מעגל החברה הישראלית. 

קבוצת ווטספ משפחתית. 

הדרוזים. 

המשפחה הדרוזית. 

הדרוזים בחברה הישראלית. 

יחסים דרוזים – יהודים 

הדרוזים בישראל.

הדרוזים ברמת הגולן

מעמד האישה הדרוזית. 

ביגמיה והמשפחה הדרוזית בישראל. 

קונפליקטים בין הורים למתבגרים באופן כללי 

גיל ההתבגרות

סמכות הורית.

קונפליקטים בין הורים למתבגרים בנושא רשתות חברתיות. 

שימוש ברשתות חברתיות. 

שימוש במסך הסמארטפון 

מתי ילדים מתחילים להשתמש ברשתות חברתיות?

הצרכים אותם מספקים הרשתות חברתיות. 

הקשר עם ההורים סביב הרשתות חברתיות. 

יתרונות וחסרונות ברשתות חברתיות. 

היתרונות. 

חסרונות. 

תגובת ההורים לרשתות חברתיות. 

שיטה - מתודולוגיה. 

גישות למחקר האיכותני 

ריאיון חצי מובנה ככלי מחקר. 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

נספח. 

ראיון בקשר ל רשתות חברתיות והמשפחה הדרוזית. 

מרואיינת - אם המשפחה: ש' 

הרשתות החברתיות האינטרנט וטכנולוגיות תקשורת שהתפתחו במאה האחרונה שינו מהותית את אופי האינטראקציה בין בני העדה הדרוזית וערערו מבנים ארגוניים ומשפחתיים. בתקופתנו הפערים בין הדורות מתרחבים מאוד, ואִתם גדלים גם הקונפליקטים בין ילדים להורים.

העולם הדיגיטלי יצר תרבות חדשה ולכן המפגש באינטרנט בין הקבוצות השונות של מבוגרים וילדים דרוזים הוא מפגש בין תרבויות ולא רק מפגש בין הצרכים הטכנולוגיים השונים של כל קבוצה[1].

בניגוד להוריהם, בני נוער דרוזים כיום חיים בסביבה תרבותית הלוקחת כמובן מאליו את עצם קיומם של אמצעים דיגיטליים ומציאות מתווכת מולטימדיה והם עושים שימוש במדיה זו, בעיקר לצרכים חברתיים, עם הדומים להם. חוויית המפגש של הוריהם עם תרבות זו שונה מהותית.

עבור ההורים הדרוזים חוויה זו אינה טבעית, ועל-כן הם נאלצים לסגל לעצמם נורמות  חדשות וללמוד לעמוד בקצב שינויי הטכנולוגיה המתפתחת. תפקידי ההורים והילדים מתחלפים אפוא, במקום שהמבוגרים יהיו אלה המנחילים את התרבות, ההורים הם אלה הלומדים מילדיהם. היפוך תפקידים זה הוא אחד הגורמים לשינוי ביחסי הכוחות במשפחה, אובדן הסמכות ההורית ותחושת חוסר האונים של הורים מול ילדיהם.

ישנה השפעה רבה למיתון העולמי על כל הדורות ובייחוד על דור ה-Y הדרוזי שנמצא כיום בשנות הקריירה הקריטיות שלו. ביטוייה של השפעה זו הם אקדמאים מובטלים, משכורות נמוכות מבעבר, חובות ומודעוּת נמוכה לחסכון. הללו מציבים את בני הדור בנקודת פתיחה בעייתית בשלב קריטי של חייהם. מצוקות כלכליות אלו, המתחברות למשבר תודעתי, מביאות את  הצעירים הדרוזים של ימינו להיעזר בצורה ניכרת בהורים. תלות זו באה ליידי ביטוי בכך שהילדים נשארים לגור עם ההורים עד גיל מאוחר, גיל הנישואים עולה, הילדים נתמכים בהוריהם הדרוזים למימון לימודים ודירה, נעזרים בהורים בגידול הנכדים ועוד.[2]

בעבר הקשר בין דורי היה משמעותי יותר מהיום, והזקנים בדרך כלל התגוררו בקהילה ובסמוך למשפחתם. המפגשים הרב דוריים היו רבים - בבית הכנסת, בבניין, בשכונה ועוד.

כיום אוכלוסיית הזקנים (מוגדרת כמי שגילו 65 ומעלה) בישראל מונה כ- 978,000 איש ומהווה כ-11% מכלל האוכלוסייה. מאז שנות החמישים, קצב הגידול של אוכלוסייה זו היה כפול מזה של האוכלוסייה הכללית. 98% מתוך הזקנים חיים בקהילה, כלומר, לא בבתי אבות, או במסגרות מוסדיות אחרות. כמו כן, כרבע מהם חיים לבד. עם העלייה בתוחלת החיים, שינוי במבנה המשפחה המסורתי והתפתחות הטכנולוגיה המהירה, נחלש קשר הבין דורי בתוך המשפחה, הקהילה והחברה. לעיתים קרובות, זקנים נתפסים כחלשים וסובלים מגילנות. מציאות זו מייצרת נתק בין דורי. [3]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

 מאיר אפרים, תיאולוגיה בין-דתית. הוצאת אדרא (2023)

פוגל – ביזאוי ס. "האישי, הלאומי, הגלובלי: מבט עכשווי על משפחות בישראל" מאזני משפט, י"ג, 1 -27. 

גודמן מ', מהפכת הקשב: העידן הדיגיטלי . הוצאת זב"מ  (2022)