‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי רכישת שפה וסטטוס חברתי אצל ילדים מהעדה האתיופית?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

רקע כללי- העדה האתיופית – מאפייני השפה (שפת האם) השכלה ואפיונים תרבותיים

מצב סוציו-אקונומי 

למידה באתיופיה. 

נתונים כללים על תלמידים אתיופים בישראל. 

מספר התלמידים יוצאי אתיופיה. 

התפלגות יוצאי אתיופיה במערכות החינוך. 

הרקע החברתי-כלכלי של התלמידים יוצאי אתיופיה. 

הקשר בין היבטים דמוגרפיים בתרבות המוצא לרכישת שפה. 

כישורי אורייניות

השפעת רכישת השפה על הזהות וההשתלבות במערך הבית ספרי 

תמונת מצב מבחינת הישגים בלימודים

תמונת מצב מבחינת שיעור הזכאים לתעודת בגרות

תמונת מצב מבחינת הפנייתם של התלמידים יוצאי אתיופיה למסגרות חינוך מיוחדות, לא פורמאליות ודתיות 

תמונת מצב מבחינת נשירה ממסגרות חינוכיות

השפעת ההשתלבות בבית הספר על רכישת השפה.

סטטיסטיקה של מאפייני המסגרת החינוכית (בעיקר פנימיות) 

מהלכים אשר יסייעו להשתלבות בבית הספר. 

טיפול שגוי של מערכת החינוך

התעלמות מהתרבות האתיופית. 

הקשר בין שימוש בשפה לזהות וסטאטוס חברתי של ילדים אתיופים

היררכיה וכבוד לסמכות.

לא פונים בשאלות לאדם מכובד. 

אין אומרים "לא" לסמכות. 

ציפייה לקיום הבטחות מבעל סמכות. 

איפוק רגשי 

צניעות ומופנמות. 

קבלת תשומת לב אישית. 

אין לבקר אדם בפומבי 

אסור להפלות. 

היחיד נטמע בכלל. 

העבודה כערך חשוב. 

סבלנות והקשבה. 

תפישה דיפוזית של הזמן 

שמירת סוד והגנה על פרטיות. 

שינויים בקוד התרבותי של העולים.

השתלבות חברתית של ילדים אתיופים במערכת החינוך. 

אוריינות רכישת שפה וסטאטוס בקרב ילדים אתיופים בישראל. 

הנחת המחקר ורקעה. 

ממצאי המחקר ותוצאותיו 

ההיבטים הפסיכולוגיים של המפגש הבין תרבותי 

השפה המדוברת בבית. 

העברת מיומנויות בסיסיות משפה ראשונה לשפה שניה. 

הקשר בין השליטה בשפה הדבורה לבין התפתחות הקריאה בשפה השניה. 

משתנים בין תרבותיים.

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

אוריינות מוגדרת על ידי רוב החוקרים בתור יכולתו של אדם להשתמש בשפה הכתובה ובתפקודי שפה נוספים כגון דיבור והאזנה, להעברת מסרים ולקליטתם לצורך אינטראקציה יעילה עם הסביבה ועם עצמו בנסיבות שונות. (וורגן). מכון אנסקו מגדיר אוריינות בתור היכולת של הפרט להבין טקסטים כתובים, להשתמש בהם, ולדון בהם רפלקטיבית, כדי לפתח את הידע שלו, למצות את הפוטנציאל הגלום בו, להשיג מטרותיו ולהשתתף באופן יעיל בחברה. (UNESCO- Institute For Statistics, בתוך סנו וגוברמן).

מחקר אשר בדק את ההיבטים השונים של רכישת השפה הכתובה, בקרב ילדי העדה האתיופית בישראל, בגילאי גן ויסודי, נמצא כי האחרונים סובלים מחסכים מובהקים בידע האורייני- הסביבתי. וכי רמת הידע שלהם בפתרון בעיות מורכבות, וכן כישוריהם הלשוניים נמוכים מאילו של בני גילם שאינם בני העדה האתיופית. קימת סברה הגורסת כי הסיבה לכך נעוצה בכך שהתרבות האתיופית מושתתת על השפה המדוברת, דבר הגורם להעברה מצומצמת של שפת האם לילדים, וכי - שכיחות נמוכה של הורים דוברי השפה העברית על בורייה, מיעוט הורים הכותבים וקוראים בשתי השפות ואוריינטציה שונה בכל הקשור לחשיבות של רכישת השפה העברית ולמשמעותה של הצלחה בחברה הישראלית. (אלמוג). אחד הגורמים הנוספים הקשורים להתפתחות אוריינית בקרב עולים הוא מידת הנגישות שלהם לחומר כתוב בשפה הראשונה שלהם. בנוסף לכך, חוקרים טוענים כי לחוויות הביתיות המספקות הזדמנות לפגוש טקסטים שונים יש תפקיד מכריע בהתפתחות השפה שבאמצעותה מתפתחים הכישורים האורייניים. (וולדן ובכר). למרות האמור, עובדה היא כי כשהילדים הללו חיו באתיופיה, למרות מיעוט הדיבור, הם רכשו את האמהרית המדוברת. ואילו היום אפילו רמת האמהרית של ילדים יוצאי אתיופיה המגיעים לגני הילדים בגיל 3-4 דלה מאוד.- הן באוצר המילים והן בתחביר ובפרגמאטיקה. הסיבה לכך הינה שהפניה באמהרית נעשית על פי רוב לזקנים ואין בנמצא שיח רב בין זקנים לילדים. בנוסף לכך, הוריהם של ילדים אלו הפסיקו להשתמש במיומנויות אוראליות מפותחות שהיו קיימות בארץ המוצא כמו לספר סיפורים, לשאול חידות, לשחק במילים, ובמקביל לכך הם טרם סגלו לעצמם מיומנויות אורייניות מקובלות בסגנון ההורות המערבית כמו- לספר לילד סיפור לפני השינה, שיחה אינטנסיבית עם הילד ממנה האחרון עשוי ללמוד על ההבדלים בין השפה הדבורה לבין השפה הכתובה. (שלייפר). בנוסף, קיים חוסר התייחסות מספיק מצד משרד החינוך לעידוד מידע רב יותר על המנהגים והשפה של יוצאי אתיופיה. על משרד החינוך לבצע העמקה ורענון של נושא העליות השונות כולן ולא להתמקד בעיקר בעליות מאירופה, כפי שנעשתה עד עתה, ואף למזג בתוכני הלימוד נושאים יותר אקטואליים כמו עליית האתיופים. תכנים,שיעשירו את תוכני הלימוד ויעמיקו את השתלבותם של יוצאי אתיופיה. בנוסף, הילדים והמחנכים בגן ובבית ספר היסודי צריכים להיות שותפים בלימוד ובחוויה המעשירה של התחברות לתרבות חדשה ולא מוכרת להם. 

ביבליוגרפיה לדוג'

אלמוג, ת'. "מאפייני החינוך בגיל הרך בקרב משפחות של עולי אתיופיה". אנשים- המדריך לחברה הישראלית.

וורגן, יובל."תלמידים יוצאי אתיופיה- כישורי אוריינות והפנייה לחינוך המיוחד". הכנסת- מרכז המחקר והמידע.

ולדן, צ'- ובכר, ש' "טיפוח אוריינות בהיבט בין- תרבותי בגני ילדים עתירי עולים מאתיופיה בנתניה". הד הגן. חוברת ב'.

Thomas, Armstrong. "The myth of the A.D.D child". Society for the promotion of ADHD research& knowledge