‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הדיסלקציה וקשריה לדברים שונים?

תוכן עניינים

מבוא. 

תהליך רכישת הקריאה. 

ליקויי למידה – הגדרות ומאפיינים

הזדרת המושג 

דיסלקציה (ליקויי קריאה) 

פאראלקסיות סמנטיות. 

-טעויות ויזואליות.

-טעויות מורפולוגיות. 

הקשר בין דיסלקציה למודעות פונולוגית, זכרון עבודה, מהירות שיום וכישורי שפה. 

תאורית האוטומטיזציה. 

אינטליגנציה ויכולת מילולית. 

קריאה. 

השלכות נלוות של לקויי למידה.

קשיים חברתיים והשלכותיהם.. 

התמודדות עם לקות הלמידה. 

השלכות הליקוי 

ילדים לקויי למידה בישראל. 

שילוב ליקוי למידה במערכת החינוך. 

סיכום ומסקנות. 

מטרת עבודה זו היא לחקור גישות שונות בלימוד הקריאה. השערת המחקר מתמקדת בלימוד של הקשר בין מילים לצלילים המאמן את הילדים בעיבוד וניתוח פונולוגי, ומסייע בתהליך למידה יעילה. בנוסף זה מפחית משמעותית את ליקויי הקריאה.

העבודה פותחת בתקציר קצר שהוא מעיין מבוא למבואות העבודה כולה. בתקציר תוצג גם שאל המחקר שתלווה אותנו לאורכה של העבודה וננסה לתת לה מענה.

לאחר מכן מגיע הפרק הראשון שפותח את העבודה והוא דן בתהליך רכישת הקריאה. הפרק מציג מודלים תיאורטיים שכוללים בתוכם פירוט על חקר ההבנה והמשמעות.

לאחר מכן ניכנס לחלק השלישי והוא הפרק הראשי של העבודה שדן בנושא לקויי הלמידה. מאחר והנושא הוא נושא רחב וכולל בתוכו הרבה תתי-נושאים נפתח בהגדרה רחבה, ממנה נתמקד בדיסלקציה התפתחותית, דיסלקציה נרכשת וכן דיסלקציה פונולוגית.

החלק הרביעי של העבודה מתייחס אל ההשלכות של הלקוי למידה. לא ניתן להתייחס אל ההפרעה מבלי לתת תמונה רחבה יותר של ההשפעות שלה לא רק בתחומים הדידקטיים. בפרק זה נתייחס לקשיים החברתיים הנלווים, לקשים הרגשיים שמהווים חלק בלתי נפרד. עוד בפרק זה נדון על דרכי התמודדות למצב, וכן דרכי התמודדות לבעיות הספציפיות הנלוות שעולות.

לאחר מכן החלק החמישי של העבודה מתייחס ללקוי הלמידה בישראל. פרק זה מדבר על חוקים במדינת ישראל. פרק זה נקשר ישירות לפרק שבא אחריו שמתייחס לפיתרון מיוחד לבעלי לקויות בתוך מערכת החינוך הישראלית. פרק זה משלב השוואה אל מערכת החינוך של המזרח לבין מערכת החינוך של המזרח.

לאחר נחתום את העבודה עם סיכום והסקת מסקנות של כל הנסקר לאורך עבודה זו.

לצורך החקר של נושא העבודה נעשה שימוש בכמה שיטות וגישות. על פי המודל הדואלי לקריאה, המבוסס על זיהוי מילים (זיהוי פונטי או מילה שלמה), קיימות שתי דרכים, לא סמנטיות, שהקורא עושה במעבר בין איות לצליל.

ישנן שתי גישות מרכזיות בהוראת הקריאה:

שיטה שבבסיסה פונולוגיה מאותרת: הצגת מילים שלמות. בדרך זו, הקורא אינו צריך לפרק את המילה למרכיביה ולבנות את המבנה הפונולוגי מחוץ ללקסיקון. הוא מכיר את תבנית המילה, והתבנית מחוברת באופן ישיר ליחידה הפונולוגית בלקסיקון. יש כאן גישה ישירה ללקסיקון, בלי לעבור שלב של בניית היחידה ממרכיביה. גישה זו קרויה "מלמעלה למטה" (TOP-DOWN) – מן המילה השלמה אל מרכיביה. בשיטה זו כמעט לא נעשה שימוש בעיקרון האלפא-בתי אלא יותר בעיקרון הלוגוגרפי ולכן ילדים אשר למדו לקרוא בשיטה זו יתקשו לקרוא מילים חדשות.

השיטה השנייה היא שיטה שבבסיסה "פונולוגיה מצרפת" - למידה מפורשת של הקשר שבין אותיות לפונמות. בשיטה זו מלמדים כלים גרפמיים/פונמיים (אותיות ודרך הִיגוּיין). זהו תהליך המרה גרפי-פונמי וצירוף יחידות פונולוגיות, בדומה להמרה פונית-פונמית בתפיסת הדיבור. (מאדול)

שיטת הוראת קריאה זו קרויה (BOTTOM-UP) – מלמטה למעלה. מן החקר שעשיתי בעבודה ניתן להסיק כי ישנה השפעה של הוראה על יכולות מודעות פונולוגית (עינת).

לקויות למידה מוגדרות ע"י ה- NJCLD כ"קבוצה הטרוגנית של לקויים שמתבטאים בהפרעות ספציפיות ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות כמו קריאה, כתיבה, לוגיקה ויכולות מתמטיות". הפרעות LD נפוצות כיום יותר מאי פעם, והן נגרמות עקב שיבושים בתהליכים קוגניטיביים שהבסיס המשוער להם הוא נוירולוגי. יחד עם זאת, המנגנון הפתולוגי של מרבית הלקויות הללו עדיין אינו מובן עד תום והלקויות העיקריות המאובחנות כהפרעות לימוד כיום הן דיסלקציה, דיסגרפיה, הפרעת קשב, ADHD, וגמגום. (Kavale & Forness)  

דיסלקסיה פונולוגית הנה קשיי קריאה שנגרמו בעקבות בעייתיות בהמרה מאות לצליל. הפונולוגיה היא המערכת הקושרת פונמות למושג שהן מייצגות. מערכת הפענוח הפנימית. כדי לפענח מלה היה צורך להפעיל פענוח פונטי-פונמי, כלומר, "זיהוי" הצלילים ומציאת המשמעות שלהם. הפענוח הפונטי-פונמי הוא תהליך אוטומטי, המתבצע על ידי מנגנון מוחי המיועד לכך. התהליך עובר מן הקריאה אל התרגום לצלילים, מפני שלימוד שפה נעשה באמצעות השמיעה. (מאדול, פול 2005)

למרות שמקור הלקויות הלימודיות המשוער הוא רפואי כאמור, כמו לקויות אחרות, גם לקות הלמידה מתבטאת ביתר חריפות בעיקר בסביבה שאינה נותנת יחס מיוחד לאלו בעלי ליקויי למידה. הסביבה הינה בעלת חשיבות רבה באבחון וקידום תלמידים וילדים בעלי לקות, הטיפול הנפוץ ביותר באנשים אלו הינו ההוראה המתקנת. בטיפול הנ"ל התלמידהילד רוכש את המיומנויות שלא הצליח לרכוש באופן רגיל בביה"ס, ולעתים קרובות, כאשר ההוראה מותאמת באופן אינדיבידואלי, הנ"ל משלים את הפער מרמת כיתתו. ההוראה המתקנת נגזרת מהפסיכולוגיה ההתנהגותית והיא הליך ממושך ומורכב. הספרות המחקרית על טיפול ואבחון ילדים הסובלים מהפרעות LD היא עשירה ומקיפה, והיא עוסקת במגוון נושאים רחב החל מהגורמים הנוירולוגיים ועד מדיניות ההתערבות החברתית (Lyon, Kavanagh & Krasnegor).

עבודה זו תעסוק בהשפעה של אופן הוראת הקריאה על דיסלקציה פונולוגית. עבודה זו בוחנת את הגישות ההתערבויות השונות הקיימות לשיפור ואף ריפוי של לקויות אלו. מטרתה של העבודה היא לבחון את היעלות של אותן גישות ההתערבויות וכן לנהל השוואה מקיפה בניהן. השוואה זו תעניק לנו נקודת מבט מקיפה רחבה יותר התאפשר לנו בסופו של דבר למצוא את הדרך היעילה ביותר לשיפור לקויות אלו. במהלך העבודה ננסה לתת מענה על שאלת המחקר הבאה: מהי מידת ההשפעה של אופן הוראת הקריאה על הדיסלקציה פונולוגית?

שאלת המחקר מובילה אותנו למטרת העבודה והיא ישום שמטרתו למפות את הגישות היעלות ביותר.

מטרת עבודה זו היא לבחון האם דרכים מסוימות של הוראת קריאה בעלות השפעה חיובית על דיסלקציה פונולוגית. בעבודה זו נעשה חקר באמצעות מספר שיטות וגישות על מנת לבדוק אספקטים מסויימים אשר בטענתן מקור הלקויות הלימודיות המשוער הוא תוכנית זיהוי המילה אשר שמה דגש על הכללות של סמלים חזותיים (גרפיים) שונים, תחביריים וסמנטיים.

לדיסלקציה יש השפעה עצומה על ילדים הלוקים בה בקריאה, גם כאשר הם מקבלים שיטת הוראה נכונה, כיתה שקטה, מורה טובה ועזרה של הוראה מתקנת. בכיתה א' הם מתקשים מאוד ברכישת הקריאה, ולעיתים רוכשים אותה רק לקראת סוף בית-הספר היסודי. הם רוכשים את הצרופים אבל מתקשים לקרוא מילים. הקריאה נותרת מצרפת, איטית ורצופת שגיאות, כאשר כל בני גילם כבר קוראים באופן שוטף. הפענוח דורש מאמץ כל-כך רב עד שאין פניות להבנת הנקרא. בכיתה ד' הטקסטים הופכים למורכבים יותר, והילד עם לקויות הקריאה מתקשה בהתמודדות עם התגברות במורכבות שבה. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

היימן, טלי . ליקויי למידה. האוניברסיטה הפתוחה.

וינקלר, ישראל  "ליקויי למידה ויעוץ תעסוקתי". גדיש-ביטאון לחינוך מבוגרים. (ה) עמ' 57-65

מאדול, פול "העולם הדיסלקטי". בטאון להשכלה ודעת 

מודלינגר, אילנה  קשיי כתיבה. ספרית פועלים.

טלמור, ר.  עמדות מורים באשר לשילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות לימוד רגילות. בתוך:   רייטר, ש. לייזר, י. אבישר, ג. (עורכים). שילובים: לומדים עם מוגבלויות במערכות חינוך, עמ' 157-196 , חיפה: אחווה.

 פריצקר,  ד..  תכנון לימודים נרטיבי בהכשרת מורים.   ממר שהוצג בכנס השלישי לחקר תכנון :  כיוונים עכשוויים בתכנון לימודים: מחקר וישום, אוניברסיטת חיפה,

Bishop, D. V. M. (2015). "The interface between genetics and psychology: lessons from developmental dyslexia". Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences. 282 1806

Lerner J.W. : Children with Learning Disabilities: Theories, Diagnosis and teaching strategies (7th ed.). Boston: Houghton Mifflin.

Lyon G.R. . Frames of Reference for the Assessment of Learning Disabilities. Paul H. Brooks Publishing Co.