‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הפסיכואנליזה כמדע טבע?

ד"ר ערן גוברין מנתח את חיבוריהם של פרופ' ברמן וד"ר רולניק ומתאר אותם כתוקעים מסמרים בארון קבורה "אשר נמצאת בו תפיסת העולם של פרויד כאיש מדע נוקשה, פוזיטיביסט ואמפיריציסט מושבע, המחויב לגילויה של האמת המדעית, והמשתית את עקרונותיו על גישה אחת, השקפת עולם אחת, סוג אחד של הסבר" ( עמ. 311). האומנם בחיבורו "Project for a Scientific Psychology " (4)מתבלט פרויד כאיש מדע נוקשה ודוגמטי?  הבה נבדוק זאת.  יתכן שמנקודת המבט של הפוסט-מודרניזם שאותה כמדומני מייצג ד"ר גוברין קיימת סתירה או טעם לפגם בהשתתת הפסיכואנליזה על עקרונות מדעיים.  לאחר שהפסיכואנליזה כבשה את מקומה בלימודי הספרות והאמנות, מדעי החברה והרוח וטבעה חותם משמעותי בתרבות המערבית בכלל ניתן אומנם להעלות שאלות לגבי האמביציות המדעיות שלה.  למרות זאת, אם נתבונן במטרותיה הראשוניות של הפסיכואנליזה שהיו במישור הקליני ריפוי סינדרומים פסיכופתולוגיים, ובמישור התיאורטי חקר התהליכים הבלתי מודעים, נגיע למסקנה שהמחקר המדעי בתחומים אלה היה מתבקש. השאלות המיידיות הנגזרות ממטרות אלה הן: מהם גורמי הריפוי ? ואיך ניתן לבדוק את הקשר שבין התהליכים הבלתי מודעים וחקר המוח ? ושאלות אלה העסיקו לא רק את פרויד כאיש מדע אלא מעסיקים יותר ויותר פסיכואנליסטים פסיכולוגים וחוקרי מוח עד היום. מחקר מדעי הקורא לפתרונן למרות המהמורות המתודולוגיות.  

ביבליוגרפיה לדוגמא

2. ברמן ע. המסע הארוך: שיטת הטיפול הפסיכואנליטית, דרכיה של שיטת הטיפול הפסיכואנליטית מאז פרויד. שיחות ט"ז ( 1 ) 4-25 .

3. רולניק ע. בין טכניקה לאתיקה, בין מדע להרמנויטיקה: זיגמונד פרויד והניחוש הנכון. שיחות ט"ז

( 1 ) 4-25 ,2001.

4. Freud S. Project for a Scientific Psychology. S.E. 1950

5. Spitz R. A.  No and Yes, New York: International Universities Press.

6. Stern D. N. The Interpersonal World of the Infant. New York: Basic Books

7 .Sroufe L. A. Bowlby’s contribution to psychoanalytical theory and developmental Psychology. Journal of Child Psychology and Psychiatry. 27: 841-9.