‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי שיקום בתחום החברתי, רגשי, לימודי, של בני נוער בסיכון?

תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות

מטרות השיקום לנוער בסיכון

שינוי התנהגותי

החזרה למעגל החברתי ולמעגל העבודה

השיקום כיוצר רווחה חברתית לחברה

דרכי טיפול בנוער בסיכון

מסגרת בלתי פורמאלית לעזרה לנוער בסיכון

ארגון עלם לטיפול ושיקום נוער בסיכון

מטרת הארגון

השיקום בארגון

טיפול קבוצתי לבני נוער בסיכון

סוגי קבוצות טיפוליות

יתרונות של טיפול קבוצתי לבני נוער בסיכון

בעיות של בני נוער המתאימים לטיפול קבוצתי

היכן מתקיימים הטיפולים הקבוצתיים?

מסגרות נוער בסיכון הצלחה בעולם העבודה

הישגים לימודיים של נוער בסיכון

גורמים המשפיעים על ההישגים הלימודיים

סיפור מקרה.

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה זו עוסקת בשילוב נוער בסיכון במסגרת החינוך הבלתי פורמלי, הישגים בתחום החברתי, רגשי והלימודי .

במדינת ישראל חיים כעשרות בני נוער במצבי סיכון וחלקם לכודים במעגל הזנות. ארגון עלם באמצעות שלוחה שלו, פרויקט שנקרא "ערים בלילה" נחלץ לעזרתם של בני נוער אלו, מאתר אותם, יוצר עמם קשר ומשקם אותם במסגרות ובדרכים שונות.

המדינה, שלא נרתמה לעזרתם של בני נוער אלו, נותנת מצידה רוח גבית לפרויקט ע"י מימון שלו באמצעות כמה ממשרדי הממשלה: הרווחה, הפנים, החינוך והמשפטים. הארגון ממומן גם ע"י פילנתרופים שונים ותורמים נדיבים. [1]

עזרה נוספת שרותם הארגון לעזרתו היא באמצעות כלי התקשורת הנותנים הד לפעילות הארגון ומגייסים את הציבור לטובתו ולמענו תוך השפעה על דעת הקהל ויצירת קבוצות לחץ שתשפענה גם על השדרה הפוליטית[2].

מדינת ישראל אומנם מגדירה את עצמה כמדינת רווחה אך היא אינה תמיד מצליחה להגשים את מטרתה זו חרף חתירתה התמידית
במסגרת הרצון להגשים את ערכיה אלו, חותרת מדינת הרווחה להעניק לאזרחיה המודרים והנחשלים סל של שירותי רווחה אשר יאפשר להם להשתחל חזרה אל המעגלים החברתיים מהם הודרו בשל אביונותם, מצוקתם ובכלל הרקע הסוציו אקונומי הקשה ממנו באו. זהו גם גורלם של בני הנוער שגדלו בבתים בהם עברו תופת והתעמרות. הם נזנחו פעמיים, בבית וגם ע"י משרד הרווחה כך נראה שלא הקצה להם מקום בסל השירותים שלו.

גישה זו מעוולת במיוחד עם בני נוער שהידרדרו לזנות ונלכדו בציפורניהם של סרסורים מבלי שיהיה מי שייחלץ אותם. עמותת עלם נותנת מענה לחוסר הזה ומטפלת בבני הנוער הללו תוך שהיא מנסה לעשות ככל שניתן לגרום להם לעזוב את הזנות ולסגל לעצמם חיים נורמטיביים עם קשרים אינטימיים בריאים תוך ביסוס ורכישת אמון בעולם שהתאכזר אליהם עוד מלכתחילה.

אחד ממאפייניו המרכזיים של הארגון החברתי הינו הצורך לאזן בין השיקולים הכלכליים ("המוח") לבין השיקולים האידיאולוגיים ("הלב"). ארגון עלם מגשים את האידיאל הזה ומסנתז בין שני הגורמים בתבונה וברגישות[3].

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

רימון־אור ענת, תורתו של זיגמונד פרויד ויישומיה בחינוך, הוצ' פרדס (2020)

הרץ, ג'. (2018). חינוך־טיפול בקידום נוער: תפיסה, הלכה ומעשה. הוצאת משרד החינוך.

ברנד ג', יהרהרו רבים ותרבה הדעת, הגיע זמן חינוך, מרץ 2019