‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי שחיקתן של  מחנכות בכיתות שמשולבים בהן תלמידים בעלי צרכים מיוחדים?

תוכן עניינים

מבוא     

שאלת מחקר      

פרק א': שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים        

שילוב: הגדרות   

שילוב: מטרות    

שילוב: היסטוריה            

שילוב: מודלים    

שילוב: אוכלוסיית הזכאים            

פרמטרים לקביעת מסגרת השילוב לתלמיד בעל צרכים מיוחדים      

שילוב בישראל   

סיכום פרק        

פרק ב': שחיקה 

 תרחישי השחיקה          

גורמים לשחיקה, תוצאותיה ודרכי ההתמודדות     

שחיקת מורים   

שאיפה לאידיאל 

התגובות הרגשיות         

חוסר הערכה עצמית      

אפיונים סוציו-דמוגראפיים          

וותק בעבודה    

מקצוע  

סביבת העבודה 

הגורמים המרכזיים לשחיקה בקרב עובדי הוראה   

דרכי התמודדות

פרק ג': שילוב ושחיקה    

המקורות העיקריים לשחיקת מורים במוסדות חינוך משולבים         

השלכות השחיקה על המורים בכיתות שמשולבים בהן תלמידים בעלי צרכים מיוחדים:          

שיטה - מתודולוגיה        

אוכלוסיית המחקר         

כלי המחקר       

הליך המחקר    

ממצאי המחקר  

דיון וממצאים     

סיכום   

מסקנה 

ביבליוגרפיה      

נספח   

שאלון   

שאלון דמוגרפי  

האם את/ה מורה המשלב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה?   

שאלון היגדים     

פלטי SPSS

בעבר למד חלק הארי של התלמידים בעלי מוגבלויות או ליקויי למידה במוסדות נפרדים של מערכת החינוך המיוחד. המצב השתנה בחצייה השני של המאה העשרים, בעקבות דרישות הורי התלמידים ה-"חריגים" לשוויון זכויות לילדיהם. רעיון השילוב מתבסס על התפיסה הפילוסופית, כי ילד בעל צרכים מיוחדים שווה זכויות לילד "רגיל", ומתוקף כך לו גם הזכות ללמוד באותה המערכת עם מקבליו ה"נורמטיביים" (מושל).

 רק לאחר שהופץ חוזר מנכ"ל משרד החינוך ששמו היה "שינויים במדיניות הטיפול בתלמידים מתקשים בחינוך הרגיל ובהשמת תלמידים בחינוך המיוחד", קיבל הנושא תאוצה ובמה ראויה. בחוזר הוצגה שאיפתו של משרד החינוך והתרבות - שבתי ספר רגילים יעניקו מענה לכלל האוכלוסייה אותה הם משרתים, וישלבו, בהתאם ליכולתם האישיות של התלמידים, ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת הנורמטיבית (רייטר).

רפורמה זו העמידה בפני המורים משימות חדשות איתן טרם נאלצו להתמודד: הקשיים שנוצרו עקב הפיכת הכיתות להטרוגניות יותר מפאת הרחבת הטווח יכולות ומוגבלויות הלומדים, העלו את הסכנה של היווצרות שחיקה בקרב המורים, שלפי פרידמן  נובעת מקומבינציה של תשישות, דה-פרסונליזציה ותחושות חוסר הגשמה מקצועית. לפי מחקרו של פרידמן, רגשות השחיקה קשורות לתפיסות של כישלון מקצועי, אשר מקורו בהבדל שבין תפיסת יכולתו המקצועית לבין הפוטנציאל המקצועי אליו הוא שואף (פרידמן וקס).

מטרת עבודה זו היא לבחון את הקשיים בהם נתקלים המורים המלמדים בכיתות בהן משולבים התלמידים ה-"חריגים", ולבדוק את הקשר שבין קשיים אלה לבין רגשות השחיקה.

רעיון השילוב התפתח מתוך מהתפיסה הפילוסופית, כי כל הילדים, בין עם הם בעלי צרכים מיוחדים ובין עם לא שווים בזכויותיהם, לרבות הזכות להתחנך במערכת חינוכית אחת.

בתי ספר הפועלים בשיטת השילוב שואפים לשלב את כלל התלמידים במערכת החינוך הרגילה, תוך שימוש בדרכי לימוד בלתי שגרתיות ושיתוף פעולה בין המחנכים ללומדים

(Snell & Brown,). השילוב דוגל ביתרונות הלמידה של השונה בכיתה רגילה, אשר מביאה לעלייה בכישורים הלימודיים, שיפור יכולת התקשורת, (Fisher & Meyer,) הכישורים החברתיים ועוד בקרב התלמידים בעלי לקויות הלמידה וגם להבנה ופיתוח הסובלנות כלפי אחר (Katz & Mirenda,  ).

נושא הזכאות לסייעת נקבע לפי הנחיות משרד החינוך, שהגדיר ארבע דרגות תפקוד אשר תלויות ברמת העצמאות אצל הילדים המשולבים בחינוך הרגיל. כיוצא מכך, כל רמת תפקוד זכאית לכמות מסוימת של שעות סיוע. רמת תפקוד א' (הגבוהה) זכאית למקסימום של 7 שעות סיוע שבועיות, בעוד רמת תפקוד ד' (הנמוכה) ל-24-30 שעות שבועיות.

 ההסברים התאורטיים והמחקריים לתופעות השחיקה של המורים מתמקדים בשלושה משתנים עיקריים: הראשון הוא משתני אישיות; השני - משתני רק והשלישי - משתני סביבה ותפקיד

ההשלכות השליליות של מצב השחיקה באות לביטוי בעובד, במקבל השירות ובחברה כולה. כתוצאה מהשחיקה מתרחשים, אצל נותן השירות-העובד, מספר תהליכים. מטרת התהליכים להקטין את המעורבות הרגשית של נותן השירות עד לגבול מסוים ולהשיג שיווי משקל בין מעורבות יתר לבין מעורבות חסר.

במחקר הנוכחי נעשה שימוש בשיטת מחקר כמותית המבוססת על שאלון עמדות במטריצת הסכמה להיגדים.

 מסקנה ההבדלים שנמצאו בשחיקת מורות בין מורות המשלבות תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לבין מורות שאינן משלבות הוא :מורות המשלבות תלמידים בעלי צרכים מיוחדים נשחקות יותר ממורות שאינן משלבות.