‏390.00 ₪

שאלת המחקר

האם העקרונות והתפיסה האנתרופוסופית באים לידי ביטוי הלכה למעשה בגן האנתרופוסופי?

מבוא

סקירת ספרות

מטרת המחקר ושאלות המחקר

מתודולוגיה

ממצאי המחקר

דיון ומסקנות

סיכום

ביבליוגרפיה

נספחים:

נספח מס' 1 – תצפית מס' 1

נספח מס' 2 – תצפית מס' 2

נספח מס' 3 – ראיון עם פיבי

נספח מס' 4 – ראיון עם ההורים

נספח מס' 5 – חוזר של הגן

נספח מס' 6 – ניתוח תמונות

נספח מס' 7 – סדר היום בגן

נספח מס' 8 – יומן שדה

נספח מס' 9 – התרשמות מחפצים בגן

נספח מס' 10 – סכמות

נספח מס' 11 – שאלות לגננת

נספח מס' 12 – שאלות להורים

נספח מס' 13 – נקודות לתצפית

סמינריון החינוך בגן אנתרופוסופי.

מטרת המחקר:

בחינת אופן שילוב התפיסה האנתרופוסופית בתכני הלימוד והפעילות בגן: אופן יישום השיטה והדרך בה היא באה לידי ביטוי באוכלוסיית היעד.

מתודולוגיה

אוכלוסיית המחקר שלנו כללה את ילדי הגן, הסגל החינוכי והורים. המסגרת החינוכית הייתה גן אנתרופוסופי במרכז הארץ.

1. ילדי הגן – המחקר כלל תצפית על 27 בנים ובנות בגילאי 4-7, חילוניים (לא נמצאו חובשי כיפות) ממעמד סוציו-אקונומי מעורב. שני ילדים בגן הנם בעלי נכות מסוימת: מאיה, ילדה עם בעיית ניוון שרירים שגורמת לה לנכות מסוימת ברגליים, וזיוה, ילדה עם פיגור שכלי אשר נמצאת ברמה שכלית של ילדה בת 3 (לדברי הגננים).

הסגל החינוכי - כולל שלוש גננות וגנן קבועים וכן מספר גננים מסייעים שאינם קבועים

החינוך האנתרופוסופי שם את הילד במרכז ודוגל כי ביכולתו לפתח אנשים חושבים, יצירתיים ודמוקרטיים.

כאנשי חינוך לעתיד, סיקרן אותנו לבחון את השיטה האנתרופוסופית: האם היא אכן שונה משיטת החינוך הרגיל, באיזו צורה היא באה לידי ביטוי הן בשיטות ההוראה והן בילדים עצמם ומהו סוד קסמה.

כאשר ניגשנו לבחון כל זאת, לא ידענו דבר אודות האנתרופוסופיה בכלל ושיטת חינוך זאת בפרט. ידענו רק שזו אחת מבין כמה שיטות חינוך בארץ (ובעולם) הנכנסות לקטגוריה של "חינוך אלטרנטיבי", כלומר לא משויכות לחינוך הפורמלי בארץ ולא נתמכות תקציבית ע"י משרד החינוך.  לכן נעזרנו בספרות מקצועית אודות שיטת החינוך האנתרופוסופית, בפרוספקטים שהופצו על ידי הגן אותו רצינו לבדוק וכן ממידע אשר קיבלנו דרך אנשי חינוך שלמדו ושמעו על הנושא.

רצינו לבדוק באיזו צורה מועברים מסרים אל הילדים שכן האנתרופוסופיה דוגלת בחינוך לעצמאות ולטיפוח אנשים חושבים וחופשיים ולכן היה מעניין במיוחד לראות כיצד מעצבים ילדים בצורה זו.  האם הדבר נעשה בצורה מפורשת או בצורה סמויה. בספרה של מירטה פורמן "ילדות כמרקחה" טוען ברנשטיין ששפה שעל ברכיה ילדים גדלים מכתיבה את אפשרויותיהם בעתיד. ברנשטיין מצביע על שינוי מהותי בדפוסי פיקוח שבתהליכי הסוציאליזציה: לא עוד היררכיה נוקשה וגלויה, אלא פיקוח סמוי בקוד לשוני . רצינו לאמוד על עמדה זו ולבחנה בפרט באמצעות תצפיות בשדה.

כמו כן היה חשוב לנו לבדוק לא רק באיזו צורה מועברים המסרים לילדים, אלא גם כמה השפעה יש למסרים אלה עליהם ובאיזו מידה הם מתקבלים או נידחים.

פורמן טוענת שבבתי הספר משתמע חופש פעולה רב מצד הילדים, חופש המושג על ידי התעלמות מבקשות בעלי התפקידים והפרת נורמות מוצהרות ותקפות. משום כך, מצבים חברתיים הופכים לנזילים וכתוצאה מכך, מצבים חברתיים מתפתחים להתנצחויות ולקונפליקטים שלעיתים מאופיינת ע"י התגרות מכוונת כלפי בעלי התפקידים. לדעתה, הגורם המכריע בקבלת או בדחיית המסרים, הוא החשיבות שהמבוגר מייחס למסר עצמו. בעלי התפקידים מצליחים להעביר מסרים הנתפשים כחשובים בעיניהם (פורמן,  עמ' 81). את נושא זה בחנו הן דרך תצפיות והן דרך שאלון שערכנו לזוג הורים לילד הלומד בגן האנתרופוסופי.

רצינו גם לבחון כיצד הסביבה הפיזית משרתת העברת מסרים אלה, בפרט לאור העובדה ששיטת החינוך האנתרופוסופית שמה דגש רב על עיצוב המבנה והסביבה של הגן ובית הספר (פירוט על כך מופיע בסקירת הספרות).

בחרנו לבצע את העבודה כחקר מיקרה בגן ילדים אנתרופוסופי.

אנו סבורים שדרך חקר מקרה אומנם אין הרבה אפשרות לעשות הכללות לגבי גנים אחרים או לגבי השיטה האנתרופוסופית בכללותה, אך ניתן להתעמק ולבחון בצורה יותר יסודית את שאלת המחקר שלנו.

בחרנו גן ילדים ולא בית ספר, שכן על פי עקרונות השיטה האנתרופוסופית, בגיל הגן יש דגש על חינוך בדרך של צפייה וחיקוי של הילדים את המבוגרים, דבר שיהיה מעניין לבדוק האם וכיצד הדבר בא לידי ביטוי בפועל.

המתודולוגיה שלנו היא מחקר איכותי, שכן מחקר איכותי שואף לתפוש את המציאות הנחקרת בצורה פמנולוגית, כלומר להתבונן בתופעה כולה ולפרשה תוך שיחזור המציאות מנקודת מבטם של המשתתפים בה.

דווקא משום ששיטת חינוך זו אינה נפוצה עדיין בארץ ומאחר והיא איננה חלק משיטת ההוראה הפורמלית של משרד החינוך, היה מעניין לבדוק אותה: עד כמה היא כדאית, רלוונטית ואפקטיבית בארץ. אנו מודעים לכך שעבודה בקנה מידה כזה לא תוכל לענות על שאלות אלה במלואן, הן בשל היקפה המצומצם והן בשל העובדה כי מדובר בחקר מיקרה, אולם אנו תיקווה כי תרומת מחקר צנוע זה בפתיחת חלון נוסף למחקרים שיערכו (ונערכו) אודות שיטת חינוך זו, ושהמחקר ישפוך מעט אור על נושא זה ויבחן אותו מזווית ראיה של אנשי חינוך לעתיד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)