‏390.00 ₪

שאלות המחקר בעבודה:

כיצד באה לידי ביטוי תוכנית השיקום העירוני של שכונת בת גלים, חיפה, שהוגדרה בעבר כשכונת מצוקה?

כיצד בא לידי ביטוי השינוי התדמיתי של שכונת בת גלים הן כלפי חוץ והן כלפי פנים (תושבי השכונה)?

תוכן עניינים

 מבוא. 

מטרת העבודה

שיטת מחקר. 

דיון תאורטי 

תכנון עירוני 

שיקום שכונות בישראל. 

שכונת בת גלים. 

הצעות לשיקום השכונה.

תמליל וניתוח הראיונות.

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

שכונת בת גלים בחיפה הינה אחת השכונות הבודדות בישראל אשר בתיה תוכננו כך שהם נושקים לים. זוהי אחת השכונות הוותיקות של חיפה והיא עוצבה על ידי האדריכל ריכרד קאופמן בשנות ה20 של המאה הקודמת.  

. בשנות התשעים כחלק תוכנית לשיפור התכנון העירוני של השכונה, נבנה מחלף מצפון למסילת הרכבת על מנת לחבר את העיר עם השכונה ביותר מכניסה אחת, כפי שהיה עד אותן שנים.

....הביאה עמה את הארגונים הירוקים לצאת במאבק נגד הנפקת היתר לתוכנית  בינוי המנוגדת לסעיפים בחוק המונעים בנייה בסמיכות לקו המים. בית המשפט קבע, בשורה של תקדימים תקדימיים, נגד עיריית חיפה וכך רק חלק מתוכנית העירייה יצאה לפועל.

החלטה לבנות 1000 יחידות דיור חדשות  בשטח בסיס ההדרכה חלק משיקום השכונה. כאשר עוד קודם לכן הוצאו הצעות רבות לבנייה בפאתי השכונה. נכון לשנת 2012 תוכנית זו עדיין לא יצאה לפועל.

בת גלים הינה הבית של תחנת האוטובוסים המרכזית הישנה של חיפה, כאשר כיום היא אינה מתפקדת לאחר שקמו תחנות נוספות וחדשות יותר.   

שימושו העיקרי כיום הוא כחניון אוטובוסים בלילה. 

הותר לפרסום כי ישנן תוכניות להקים מתקן חדש לטיהור הביוב במקום הישן אשר אמור להחליף את הקיים המעורר בעיות רבות בשכונה.  

. הראשונה "פורום בת גלים" החלה את פעילותה .....והיא מנהלת מאבקים נגד ההזנחה הפיזית בשכונה מצד הממשלה והעירייה. העמותה השניה "גלים- קהילה חיפאית בתנועה".............. והיא אחראית על תחומים כמו החינוך הבלתי פורמלי והגינון הקהילתי.‏   בשכונה פעילות עמותות נוספות אך הן אינן ספיציפיות לשכונה ופעילות ברחבי העיר גם (עלם ואל סם).

התכנון האורבני של חיפה נחשב יוצא דופן.             

מטרת העבודה: להציג את תוכנית השיקום עירוני בשכונת בת גלים, חיפה

שיטת מחקר: ניתוח חומר פרסומי וראיונות עם תושבי השכונה
תכנון עירוני עוסק בפיתוח של ערים או שכונות מבחינת הפן המעשי, חברתי או כלכלי. 

. נוטים לשייך למוסלמים את הרעיון של תכנון אזורים שונים לתפקידים שונים, השימוש בעולם המערבי בתורה זו  מגיע בעיקר מהרעיונות של ה"קונגרס הבינלאומי לאדרכילות מודרנית".

בתקופה האחרונה עלה המיקוד ברעיון של ערים רב-תרבותיות אשר יוכלו להתמודד טוב יותר עם קליטה של מהגרים. צורת תכנון זה מערבת מחשבה של תכנון אורבני חדש אשר הושפע מאופיין המשתנה של הערים. תכנון עירוני "מוצלח" נתפס כתכנון אשר מתייחס לתחושת המקום, זהות מקומית, כבוד למורשת הטבעית, האמנותית וההיסטורית, הבנה של הנוף העירוני, הולכי רגל וסוגי תחבורה אחרים, סיכונים טבעיים כמו אזורי שיטפון ועוד.

מרבית הערים הגדולות הקיימות לא היו מתוכננות מלכתחילה, בשל העובדה כי הן קמו לפני מאות ואף אלפי שנים (לדוגמא ירושלים). כאשר אנו מסתכלים על תכנון ערים מבחינה אסטטית, ערים אשר נחשבות ליפות הן תוצאה של מערכות ארוכות טווח של איסורים והדרכה לגבי גודל הבניה, שימוש ומאפיינים. אלה הותירו חופשיות מסוימת, אך יחד עם זאת אכפו את השימוש בסגנונות מסוימים, בטיחות ולעתים גם חומרים בדרכים מעשיות.

ישנם ערים אשר נבנו על אזורים אשר מועדים  לשיטפונות, מזג אוויר יוצא דופן ואף מלחמה. תכנון עירוני  נכון יגביל את אזורי הסכנה ככל האפשר לאזורים לא מיושבים כמו פארק או חגורות ירוקות. שיטה מעשית נוספת היא לבנות את העיר על פסגות ההרים, ואת הפארקים בעמקים.

. כמו כן, ישנה ציפייה מן המתכננים לדעת מראש אילו אזורים יכולים להיות מועדים לפשע ולנסות למנוע אותו כבר בשלב התכנון, ואף להשתמש באזורים אסורים לכניסת רכבים, על מנת להקל על החיים העירוניים. תכנון נכון של עיר יאפשר לדוגמא, קיום של אזור של מסחר ובניינים רבי-קומות רק מהלך רחוב אחד מתחנות רכבת או כבישים רחבים, ואת המבנים הקטנים יותר והפארקים ימקמו במקומות מרוחקים יותר.

שכונת בת גלים 

שם השכונה ניתן לה על ידי אשתו של אחד ממייסדיה- פנחס כהן. מייסד נוסף של השכונה היה יעקב כספי אשר היה מראשוני הספנים העבריים. מקור השם הוא בפסוק מספר ישעיהו: "צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים" (י', ל).‏     

. השכונה בנויה על מה שנחשב חצי האי כף הכרמל, והיא נמצאת בין שדרות ההגנה לחוף הים, מסילת החוף עוברת דרכה. השכונה מכילה בתוכה מבנים חשובים בית החולים רמב"ם, בית הספר לרפואה של הטכניון, שני חופי רחצה ובסיס ההדרכה של חיל הים. חלקה המערבי של השכונה שוכנת טיילת, כאשר בקצה הטיילת ישנה תחנה של רכבל המקשר את החוף בשלישיית קרונות כדוריים לראש ההרשמה עליו בסטלה מאריס.  

מספר תושבים אשר התארגנו באגודה שיתופית רכשו מבעל קרקע ערבי 70דונם. השטח חולק לחלקות של דונם והוגרלו בין המקימים. לאחר מספר שנים נרכשו שטחי קרקע נוספים. השכונה תוכננה על ידי האדריכל ריכרד קאופמן, אחד מהאדריכלים הידועים שפעלו בארץ באותה תקופה, הוא תכנן גם את מושב העובדים הראשון בארץ נהלל ,את שכונת הגנים רחביה בירושלים ועשרות ישובים בארץ. רעיון שכונת הגנים אומץ גם בתכנון של בת גלים. בראשית ימיה של השכונה על שפת הים היא הייתה מורכבת מספר תושבים מצומצם, בתים צמודי קרקע על מגרש של כדונם אשר אפשר גם הקמת משק עזר קטן.                      

.האגודה המקומית דאגה לפתח את חוף הים והטיילת שלידו שעליה הוקם הקזינו ובריכת השחיה האולימפית הראשונה בארץ. אזור החוף היה אזור נופש ובידור שהיה חביב על תושבי חיפה ועל הקצונה הבריטית.כן היו בשכונה שני מנזרים .יש לציין כי לאחר מלחמת השחרור נוספו שיכונים רבים לאורך רחוב העליה ובצמוד לבה״ד חיל הים. בנייה זו אופיינה במראה המסילה אש היה פופלרי בשנות ה50 בארץ.           

. רק בשלב מאוחר הוכנה תכנית שימור לשכונה שמנעה את המשך ההרס וההתפוררות של השכונה . בשנות התשעים, עם הגעת העליה החדשה מברית המועצות, הפכה השכונה לפופולרית בקרב העולים, בגלל מחיר הדירות הנמוך ובגלל קרבתה לים. בסוף שנות התשעים נבנה מתחם מגורים נוסף במסגרת הול״ל של כמאתיים יחידות דיור בין רחוב העליה השניה לפסי הרכבת במרכז השכונה.

כחלק מניסיון לשקם ולשמר את השכונה הוגשה בתחילת העשור תוכנית לחיזוק השכונה. הפרויקט רצה להביא לשכונה אוכלוסיה חזקה תוך כדי השגת התחייבויות מן העירייה  לשיפור התשתיות בשכונה: השלמת כניסה נוספת לשכונה ממערב, השלמת הטיילת ההיסטוריות ברצף עד לחוף השקט ושיקום חזיתות ומבני ציבור בשכונה.

המאפיינים הטופוגרפיים של השכונה הכוללים קרבת הים להר, ריף רדוד וכיוון החוף- החוף נחשב לטוב בישראל לגולשים.

בשכונה יש מספר רחובות מרכזיים, כאשר אחד מהם הוא רחוב "העלייה השנייה". רחוב זה הינו  ציר תנועה מרכזי בשכונה, ועובר ממזרח השכונה ועד למערבה. הרחוב מאופיין בכך שקומות הקרקע בו משמשות בחלקן למסחר, בעוד קווי התחבורה הציבורית עוברים רק בו. הרחוב מבדיל בין חלקה הצפוני, והישן יותר, של השכונה לבין חלקו הדרומי המורכב  משיכון הבריגדה, שיכון צה"ל ותחנת הרכבת בת גלים. בשכונה ישנה תחנת רכבת, אשר הייתה 

.

מרכז התחבורה בשכונה נחנך בשנת - ובו תחנת הרכבת חיפה בת גלים ותחנת האוטובוסים המרכזית של העיר. עד שנות האלפיים זהו היה מרכזה התחבורה העיקרי בחיפה, עד אשר נחנכו המרכזים "חוף הכרמל" ,"מרכזית חוף הכרמל", "לב המפרץ" ו"מרכזית המפרץ".

פרופיל השכונה כפי שהוא היום (נכון ) מראה מספר מאפיינים.      

שטח השכונה 880, 1.4% משטח העיר חיפה ובה גרים 4,850 תושבים, כ 1.8% מתושבי חיפה. השטח הבנוי למגורים הוא כ 143,000 מ״ר המהווה 1.7% משטח מבני המגורים בחיפה. אחד המאפיינים המובהקים של השכונה הוא נוכחות משמעותית של עולים שהגיעו ואילך. משקלם בשכונה הוא 39% לעומת 25% בחיפה וכפועל יוצא מכך אנו מסבירים את המשקל הגבוה יחסית של אוכלוסייה מעל גיל 65 , 26% לעומת 18% בחיפה, משקל נמוך יחסית של אוכלוסייה עד גיל 17, 17% בשכונה לעומת 23% בחיפה וגם אחוז גבוה של נשים.

השכונה כוללת לרוב זוגות צעירים, ותיקים ועולים חדשים. השכונה מקיימת פעילות קהילתית סביב בית הספר, המתנ״ס ומבני ציבור אחרים. כאשר במידה ויהיה פיתוח של השכונה החדשה בשטח בסיס חיל הים הוא יהווה מנוף לשיפור פני השכונה. גידול אוכלוסייה על ידי הצטרפות של אוכלוסייה חזקה שכמעט ואינה קיימת בשכונה ופיתוחה של השכונה כשכונה ימית המציעה שירותי חוף ונופש לכל תושבי חיפה כפי שהיה בעבר הרחוק .

הצעות לשיקום השכונה 

 ההצעה שהוגשה נתנה דגש לתעסוקה, כלומר, ההצעה כללה מלבד מבני מגורים גם הצעה לבנייה של מגדלים לשימוש רב תכליתי ומשרדים.       

. כן יש יתרון מסוים בקרבה לבית החולים עבור עסקים ושירותים שמעוניינים להתמקם בסמוך לבית החולים רמב״ם.

כמו כן, ההצעה כללה את מתחם הבה"ד אשר ייעודו היה מגורים ונופש במובן הרחב של מושג הנופש הכולל : ספורט, פעילות ימית ורחצה, מלונאות, מסחר ובידור המשרתים את הנופשים לחוף הים. זאת כמובן מעבר ליעדי הקרקע שישמשו לשטחי ציבור, מבני ציבור ודרכים. יחידות הדיור אשר נכללות בפרויקט הינן יחידות של מספר חדרים גדול אשר מיועד לפלח השוק הגבוה בחיפה, משפרי דיור שזו היא דירתם השניה או השלישית והמשתייכים לשלושת העשירונים העליונים במדרג הכלכלי. פלח שוק זה נוהג להתגורר באזורים הגבוהים של העיר חיפה: כרמל , אחוזה, דניה, ולהשקיע בקניית דירה סך של 200-300 אלף דולר לערך. מתוך פלח שוק זה , במידה ותוצע להם אלטרנטיבה טובה של שכונה ימית בחיפה, חלופה שלא קיימת בעיר וכמעט לא קיימת בשום מקום אחר בארץ, יוכל לשקול השקעה ברכישת דירה במתחם החדש ומגורים לחוף הים . לשם כך יש להציע בניה באיכות גבוהה, רמת גימור ופיתוח סביבתי מרשימים, חניה תת קרקעית לכל דירה , מבט לים כמעט מכל דירה ונגישות נוחה, בסביבה ציבורית ירוקה ומטופחת, עד לחוף ים שגם הוא חייב להיות מפותח ומתוחזק ברמה גבוהה התואמת את ציפיות הדירים.         

הפרויקט כולל גם  יחידות דיור קטנות כחלק מהתמהיל שיוצע, עבור סטודנטים או זוגות צעירים וכן עבור צוות המרכז הרפואי רמב״ם.

כמו כן, הפרויקט מדבר על תוספת  של כ500 מטר נוספים של חוף ים זמין לחיפה, ואם ניתן באותו זמן גם ליצור רצף חוף מהחוף השקט במזרח ועד קצה טיילת בת גלים במערב, יהווה שיפור בתרבות הפנאי והספורט הימי בעיר חיפה- הרצועה תשרת את אוכלוסיית השכונה, את תושבי חיפה וגם את תושבי המחוז שיזכו בפיסת חוף יקרה ומפותחת .

כפי שניתן להבין מפרסומים של השנה היו עיכובים בכל הנוגע לשיפור ופיתוח השכונה. נכון להשנה העירייה עדיין מקדמת פרויקט בסמוך לחוף אשר יכלול כ1000 יחידות דיור, שטחי מסחר ותיירות. התוכנית עדיין נידונה בקרב הוועדה המחוזית.

האזור יכלול מספר של מבנים ציבוריים שכונתיים באזור בת גלים. התוכנית נמצאת במתחם דומה למה הפרויקט הקודם דיבר עליו. ייתכן כי הסיבה לעיכובים נעוצה בכך שלפני מספר שנים הצפון חווה משבר בשל המלחמה אשר התנהלה והייתה בעיקר נחלת צפון המדינה, וחיפה בפרט.

"היו כבר כמה ישיבות ויש מעקב אחר התקדמות התוכנית", אמר איזק. עוד לדבריו, בימים אלה נעשו כמה שינויים בתוכנית לבקשת הוועדה המחוזית והמשרד להגנת הסביבה".

כמו כן "מהמינהל נמסר כי המדובר בפרויקט דגל, שאותו הם מובילים עם עיריית חיפה. "אנו מצפים כי השכונה החדשה תביא לעליית ערך הדירות בשכונות שעל הכרמל", אמר מנהל המינהל, בנצי ליברמן, "מיקום הפרויקט בסמוך לחוף ובקרבה לתחנת הרכבת הופך אותו לאטרקטיבי במיוחד, ומגביר את נגישות השכונה למרכז הארץ...עוד נמסר מהמינהל כי הפרויקט הוצג לתושבי השכונה ולנציגיה, בהם פורום בת גלים - ועד הפעולה של השכונה. כמו כן, הוצג הפרויקט להנהלת בית חולים רמב"ם ולנציגי הפקולטה לרפואה".

מצגת בנושא ב- 99 שח     :

https://freeacademic.com/products/12869 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20  מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גורן, ת.  ההיסטוריה של חיפה. אוניברסיטת חיפה -עיריית חיפה 

אליהו שטרן וחגית נעלי-יוסף גישות להחייאה עירונית ויישומן, סוציולוגיה בישראל , ת"א

עינת פישביין, פינוי-בינוי: סיפורה של שכונת הארגזים, באתר מרכז אדוה 

Lobbia, J.A., "Bowery Bummer: Downtown Plan Will Make and Break History", The Village Voice 

Mike Davis "The Story of Urban Renewal," Pittsburgh Post-Gazette