‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הר הזיתים לעלייה לרגל כמקום קדוש יהדות, נצרות, איסלם?

תוכן עניינים

מבוא

פרק א: עלייה לרגל היהודית להר הזיתים בתקופה המוסלמית הראשונה

פרק ב: עלייה לרגל נוצרית להר הזיתים בתקופה המוסלמית הראשונה

פרק ג: עלייה לרגל היהודית להר הזיתים בתקופה המוסלמית הראשונה

סיכום ומסקנות

מקורות

השאלה העומדת במרכז עבודה זו היא "איך השתנתה קדושתו של הר הזיתים בין היהדות, נצרות והאסלאם בתקופה המוסלמית הראשונה?" בתוך שאלה זו ניתן מצוא מספר היבטים על מעמדה של ירושלים, יחסי שלושת הדתות, מסורת העלייה לרגל ועוד[1]. לכן קודם יש להסביר בקצרה את תמונת המצב טרם הכיבוש המוסלמי על מנת שניתן יהיה לענות על שאלת המחקר.

ירושלים וסביבותיה הפכו להיות בעלות מעמד קדוש להיקף אדיר של אוכלוסיית העולם. אך תחילתה כעיר קדושה הייתה עבור דת אחת קטנה בקדמת המזרח התיכון – היהודים. אך מאותה דת קטנה יצאה הדת הנוצרית שתוך כ-300 שנה מהקמתה הפכה להיות הדת השלטת על מרחב אדיר שנע בין מערב אירופה למזרח התיכון[2]. כ-200 שנה אחרת הלכה והתפשטה במהירות דת נוספת שנשענה באופן רב על היהדות והנצרות האסלם. הנוצרים מראשיתם ראו בירושלים עיר קודש מאחר ובה ישו פעל, נצלב ועלה השמיימה. לגבי יחס האסלם לירושלים הדבר היה תהליכי ונבע ממסע כיבושים שבתוכה שלטו שליטי חליפים אסלמים משנת 638 ועד 1099 ברציפות. שנים בהם מעמדה של ירושלים הפכה להיות חשובה בעולם האסלם יותר מערים מוסלמיות משמעותיות כגון דמשק, בגדד וקהיר אך עדיין בעלת מעמד פחות משל מכה ומדינה.

התכנסותן של שלושת הדתות האלו בתוך ירושלים בתקופת השלטון המוסלמי הראשונה, האיצה תהליכים דתיים-פוליטיים המשפיעים על המציאות שלנו עד היום. כל סיעה דתית ניסתה לשמר את כוחה או להגדיל אותה עד שלבסוף, הוכרעה הכף באופן זמני לטובת הנוצרים עם הגעת מסע הצלב הראשון לירושלים.

ירושלים כעיר קודש הייתה מקור למנהגים, תפילות, טקסים, צומות ועוד שהתרחשו מסביב למקומות ספציפיים. בין המקומות האלו ניתן למנות את הר הזיתים. הר זה מוזכר כבר במקרא וניתן לו מעמד של קדושה בקרב היהודים. עם התבססות הנצרות בירושלים הפך הר הזיתים למקום קדוש לנוצרים מאחר ולפי המסורת הנוצרית מפסגת הר הזיתים עלה ישו לשמיים. הגעת האסלם אל ירושלים הביא לתהליך בו גם מוסלמים ראו בהר הזיתים מקום קדוש בו תתקיים תחיית המתים ויום הדין, בדומה למסורת הנוצרית. באותם ימים, עלייה לרגל אל מקומות קדושים במועדים מסוימים הייתה דרך מקובלת להביע דבקות ואמונה באל ובדת וגם לבקש רחמים ולקחת חלק בקהילת המאמינים [3].

למרות ההשפעה הדדית וההקשר הפוליטי, תחילה העבודה תבחן את יחסיה של כל דת לגבי הר הזיתים והעלייה אליה לרגל באופן נפרד. העבודה תתחיל עם היהודים בעלי המסורת הוותיקה ביותר, לאחר מכן הנוצרים ואז המוסלמים שהגיעו לעיר ככובשים. לאחר סקירת כל דת באופן נפרד יוקדש דיון משותף לכל הדתות בו יהיה ניתן לראות את התהליכים השונים שהר הזיתים, העלייה אליו לרגל והיחס אליו השתנו במהלך תקופה זו. דיון זה באותה תקופת שלטון מוסלמית ראשונה וביחסים בין הדתות והר הזיתים יוכל לחשוף גם את עתיד היחסים בין שלושת הדתות במאות הבאות וגם יגלה כי אותו שלטון קדום של האסלם בירושלים טמן את הזרע לאחד לסכסוך היהודי סביב הר הבית. כמו כן, העבודה תגיע למסקנות לגבי הדינאמיקה של הר הזיתים עצמו במהלך אותם שנים וכיצד התחלק הפולחן בו והיחס אליו בין שלושת הדתות. [4]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

רמון אורית גבל אינס ווסרמן ורדה, נצרות ויהדות: ישו היה יהודי, הוצאת רסלינג  (2023)?אבישר נ', ללמוד מהמזרח – מזרחיות, חינוך ותיקון עולם, הוצ' מופת

[2] ארליך חגי. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, הוצאת ידיעות ספרים 

[3] ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA (2021)

חסינה dnevo