‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

שאלת המחקר המרכזית: האם קיים קשר בין נהיגתם של אנשי קבע לבין השתייכותם למוסד טוטלי (צה"ל)?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר:

השערת המחקר

שיטה  - מתודולוגיה

תאור כלי המחקר (התוכנית):

שיטת ניתוח התוצאות

סקירת ספרות

הצבא כגוף טוטלי והשירות בקבע

המערכת הצבאית כמוסד תובעני

גורמים לתאונות הדרכים

גישות תיאורטיות למושג הסכנה

נהגים אזרחים וחסרי ניסיון

תפיסת סיכונים בדרכים

תיאורית ההבניה החברתית ותאונות בקרב אזרחים צעירים

תוצאות

מסקנות ויישומים

השערת המחקר

סיכום

ביבליוגרפיה 

משתנה תלוי: תפיסת סיכונים בדרכים.

משתנה בלתי תלוי: קבוצות נהגים אזרחים לעומת אנשי קבע.  

שיטת המחקר

מאגר המשתתפים כלל 60 משתתפים. 30 נהגים אזרחים ו- 30 נהגים אנשי קבע.

אנשי הקבע הם בעלי וותק רשיון נהיגה צבאי של שלוש שנים לפחות והאזרחים בעלי וותק רשיון נהיגה של 3 שנים לפחות.

השערת המחקר המרכזית שלי: אנשי קבע ינהגו בזהירות יתרה בשל השתייכותם למוסד טוטלי לעומת אזרחים אשר אינם משתייכים למוסד טוטלי כגון צה"ל.

סמינריון חיפוש ריגושים והסתכנויות בדרכים - נהיגה זהירה של אנשי קבע לעומת אזרחים.

פרויד טען  שדחפיו הבסיסיים של האדם הינם מין ותוקפנות ואכן אסוציאציות רבות הקשורות לדחפים אלו קשורות לנהיגה בכביש. (פרויד)

נראה שנסיעה ממקום למקום נתפסת כשהייה ב"מרחב מעברי" (Transitional Space, Winnicott), אותו אזור סובייקטיבי המצוי בין דמיון למציאות (כמו בסרט למשל). מצד אחד מובע רצון לקצר את השהייה במרחב המעברי (הכביש) כבריחה משהייה משמעותית עם העצמי ומתפיסה שהדבר מהווה בזבוז זמן. זאת כחלק מתרבות מערבית הישגית של מרוץ זמן, שאיפה למטרה חשובה (ומעורפלת) שיש להשיגה במהירות האפשרית. לכן הגברת המהירות בנהיגה עשויה להוות אנלוגיה למרוץ החיים בחברה המודרנית (כמו גם הגנה מאנית נגד חרדת הכיליון והמוות שמצויה בכל אדם באשר הוא בן תמותה). מצד שני, היו גם עדויות רבות לכך שאנשים מתייחסים למרחב המעבר במכונית כהזדמנות לרוגע ועיבוד של חוויות היום-יום במקום שקט ורגוע, הרחק מהמולת החיים שבחוץ. ואכן בהקשרים רבים תוארה חווית הנהיגה כחוויה של תינוק ברחם, מכיל, מרגיע ומגן. למשל, תנועותיו הריתמיות של הרכב תוארו כתהליך שמאפשר רגרסיה ורגיעה.חווית נהיגה נעימה תוארה כמצב של הומיאוסטאזיס; הנהג שקוע בעולמו הפנימי, טוב לו ונעים לו. כל שהוא מבקש הינו שלא יפריעו לו - לא פקקי התנועה, לא נהגים אחרים, לא שוטרים ורצוי גם לא מחשבות טורדניות על הסכנות האורבות בדרך. כאשר נהג אחר נכנס למסלולו, מקרב אותו למצב סכנה ותאונה, או כשעולות בראשו של הנהג מחשבות על הסכנות האפשריות, יוצא הנהג מתחושת ההומיאסטאזיס והוא מוצא עצמו במצב פגיע מבחינת נפשית. ההבנה כי הוא יכול לפגוע ולהיפגע, להרוג ולהיהרג, מחליפה את תחושת השלוה והרגיעה. כמו בינקות, כאשר חוויה זו חוזרת על עצמה שוב ושוב, מתפתח נהג רגזן ואגרסיבי שקשה להרגיעו ולנחמו. במצב זה עלול הנהג לפתח אשליה סכיזואידית, אותה תיאר Guntrip כנטייה להסתפק בעצמי תוך ניתוק מה חיים החיצוניים כדי להתגונן מפני החרדה שמתעוררת כאשר מתמודדים עם אנשים אמיתיים.

המחקרים שנעשו על תאונות דרכים בשנים האחרונות בישראל ובמקומות אחרים בעולם, רובם ככולם מצאו באופן עקבי וגורף כי ותק הנהיגה הוא אחד הגורמים הבולטים ביותר במעורבות בתאונות דרכים קטלניות ובעבירות תנועה חמורות, כאשר מספר המעורבים בתאונות דרכים עולה ככל שותק הנהיגה קטן יותר. שיעור הנהגים המעורבים בתאונות דרכים בקבוצת הגיל 18 - 24 גבוה פי שניים משיעורם בקבוצות גיל אחרות.

השערת עבודה זו היא כי לא רק לותק הנהיגה אלא גם לפרמטר של השתייכות לצבא קבע יש השפעה על זהירות הנהיגה. ההשערה היא כי משרתי קבע כמי שמשתייכים לגוף טוטלי ועם משמעת חזקה יחסית למקומות עבודה אחרים נוהגים זהירים יותר מאזרחים. בחיבור זה נבחן את הטענה הזו לאור הממצאים האמפיריים ולאור גישות תיאורטיות שונות.

מטרת המחקר הנוכחי היא לעמוד על ההבדלים בין אנשי קבע ואזרחים בתפיסת סיכונים בדרכים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

טאובמן-בן ארי, א' ולוטן , צ'.  עמדות אזרחים והורים כלפי תקופת הליווי בנהיגה וכלפי מגבלות הוריות על נהיגה- סקר ארצי מייצג. מחקר שנערך עבור עמותת אור ירוק, במסגרת פרויקט "אור ירוק לחיים".

מוקואס, ד', "זהירות אזרחים", תנועה ותחבורה, 36, 16-20.