‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי כופר בענייני מיסים?

תוכן עניינים

מבוא

העלמת מס

שימוע לפני אישום בפשע מס- סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי

הכלל – בידי הרשות הסמכות להמיר הליך פלילי בתשלום כופר

מסלול ללא אישום - כופר

בחינת הסמכות המופעלת בעניין הסדרי הכופר

הכלל – שיקול הדעת של הרשות המנהלית בבואה לאשר הסדר כופר

הצגת הסדרים דומים במדינות אחרות

מהכלל אל הפרט – עיון בפרסום בדבר הסדרי הכופר

בחינת ההחלטות בדבר דחיה או אישור של הסדרי הכופר

דו"ח מבקר המדינה על הטלת כופר בגין עבירות מס הכנסה

פרסום פרטי הסדר הכופר

הוראות הדין הנצרכות לעניין

הדיון בעתירה

הדיון בערעור

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

נספח

רשות המסים בישראל רשאית להטיל כופר על אדם החשוד בעבירות מס מסוימות כחלופה להליך פלילי רגיל נגדו, בהסכמתו, על מנת למנוע ממנו את עינוי הדין ומסיבות נוספות. שיטת הכופר מעוגנת בחוק כדלקמן :

• סעיף 221 לפקודת מס הכנסה;

• סעיף 101 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)

• סעיף 121 לחוק מס ערך מוסף

• סעיף 231(א) לפקודת המכס;

• סעיף 25 לחוק מס קנייה (טובין ושירותים)

ברשות המסים יש ועדות כופר הדנות בנושאי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין וועדות כופר הדנות בנושאי מס ערך מוסף, מכס ומס קנייה. הוועדות הללו מוסמכות לדון בעניינם של חשודים ולהחליט על הטלת כופר. על-פי הנוהג הקיים כיום, נוכח בוועדות נציג של הפרקליטות.

תשלום כופר הוא אפשרות הניתנת לעתים לחשוד בעבירה כלכלית, ובפרט השתמטות ממס, כתחליף להעמדתו למשפט פלילי.

בקשה לתשלום כופר מוגשת על ידי החשוד, וההחלטה האם להיענות לבקשה (או לדחותה ולהגיש כתב אישום) וקביעת גובה הכופר הן בסמכותה של ועדה של רשות המסים. תשלום הכופר בא בנוסף לתשלום מלוא המס הנדרש על פי חוק. השיקולים לבחירה במסלול הכופר הוצגו על ידי רשות המסים:

לשם גיבוש שיקול הדעת המנהלי נשקלים, בין השאר, חומרת העבירה, מידת מעורבותו של החשוד בביצוע העבירה, הרשעות קודמות, תשלומי כופר בעבר, מצב אישי, בני משפחה התלויים בחשוד, העניין הציבורי בהעמדה לדין, הסרת המחדל, האם מדובר בעבירה של מייצג במסגרת מילוי תפקידו, האם מדובר בתחום שיש בו חובת אמון או נאמנות, הצורך בהרתעה באותו ענף, קיום עבירות לפי חוקים אחרים מעבר לעבירות לפי דיני המס ועוד.‏  דעתי כי בית המשפט לא איבחן בן חוקי המס השונים, ובכך עלול להגרם עוול לנישומים מסוימים, כמפורט להלן:

א.                       ראשית, כלל לא ברור האם יש הצדקה לפרסם שמות של מי שבקשתם לאשר את הסדר הכופר נדחתה. אומנם, מי שבקשתו נדחתה צפוי לעמוד בפני הליך פלילי, אך לא ברור האם לציבור יש זכות לדעת שבטרם ההליך הפלילי, ניסה הנאשם לפנות בבקשה לפטור אותו מחבות פלילית בתמורה לתשלום כופר.

ב.                       שנית, לא ברורה ההבחנה בין מי שהם בחזקת "מבצעי עבירה" (כדרישת חוק המע"מ ופקודת מס הכנסה[1]), לבין מי שהם בגדר חשודים בלבד (הוראות חוק המכס). דעתי, כי השיקולים בעניין מי שרק חשוד בביצוע עבירה צריכים להיות שונים. וממה נפשך, הרי אם יכול היה החשוד שלא לפנות לועדת הכופר ולחכות להכרעה בהליך הפלילי בעניינו, יכול וכלל לא היה מוגש כתב אישום בעניינו, ובכל מקרה הייתה עומדת לצידו חזקת החפות. [2]

ג.                        שלישית בחינת ההחלטות לעיל העלתה, כאמור, כי המידע בהם חסר, וכי קשה ללמוד מהם על שיקול הדעת שעמד מאחורי ההחלטה לקבל או לדחות את הסדר הכופר. במצב דברים כזה, קשה להאמין שפרסום שמות הנישומים ייתרום תרומה משמעותית לשקיפות ההחלטה המנהלית. בכך נדמה, שפרסום השמות הוא לא יותר ממס שפתיים.

יחד עם זאת, אין ספק כי פרסום השמות עלול למנוע מכל-מיני ידוענים ואיילי הון לפנות לנתיב זה, ולו רק משום החשש שקלונם ייחשף ברבים.

לסיכום אציין, כי לאחר קריאת ההחלטות עצמן, קשה להשתחרר מהרושם, כי רבה המהומה על-לא-דבר. שכן, המדובר במספר מקרים מועט, בסכומים זעומים יחסית, כאשר מרבית השיקולים המנחים את וועדות הכופר הם שיקולים "סוציאליים" (מצב בריאות). יתר על כן, לא מצאתי בהחלטות קבלה של הסדר כופר המתייחס לחברה גדולה או להעלמת מיסים יוצאת דופן בגודלה.

ד.                       שורת המסקנות היא, כי למרות החשיבות שבפסק הדין בעניין התנועה לחופש המידע, כמו גם למאבק הציבורי שהביא לפרסום ההחלטות, אין לשגות ולחשוב שבפרסום ההחלטות ושמות הנהנים מהסדר הכופר, תבוא תרופה או לפחות תרומה בעלת משמעות בקידום התכלית העומדת מאחורי חוקי המס– גביית מס אמת, מכל הנישומים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אבי גורמן, מיסוי מקרקעין (2017)

אריק גרובר, אחריות המייצג בדיני מסים 

בקשות לכופר שאושרו ונדחו על-ידי ועדות הכופר בענייני מס הכנסה

מבקר המדינה, דוח הביקורת על הטלת כופר בגין עבירות מס הכנסה

י’ אדרעי, "בסיס מס כולל בישראל," משפטים יב , 431 ‏

Martin Feldstein "Tax Avoidance and the Deadweight Loss of the Income Tax" Harvard Press November  Vol. 81, No. 4, Pages 674-680