עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 50% על כל מאגר העבודות האקדמיות ! !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: 050
ב"ה. יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל. 20,000 עבודות אקדמיות במחיר הנמוך בשוק של
145 ש"ח לעבודה!!!
אבל "הישמרו לנפשותיכם" תוכנת אוריגניליטי של המוסדות האקדמיים עשויה לעלות על עבודה מוכנה מראש ממאגר. לכן מומלץ לכם לשכתב העבודה האקדמית מחדש או שאנו נעשה שירות זה עבורכם תמורת 900 שח וניתן לכם אסמכתא על כך שהעבודה מקורית לחלוטין וחסינה מפני חשד להעתקה !!!
סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
סמינריון השוואה בין מודל ההוראה הישירה לבין מודל המשחק TGFU (עבודה אקדמית מס. 495)
290.00 ₪
44 עמודים.


שאלת המחקר:
באיזה מן הגישות( הוראה ישירה או הוראת המשחק TGFU) נצפה לרמה גבוהה יותר בידע התוכן של התלמיד.
תוכן עניינים
מבוא
שאלת המחקר
השערת המחקר
סקירת ספרות
קונסטרוקטיביזם (למידה)
שורשים היסטוריים
הלמידה כפעילות תלוית הקשר
מודל המשחק ככלי חינוכי
הוראה במודל "משחק" מול מודל הוראה ישירה
השוואה בין המודל של אוזובל למודל של ברונר
עבודה בקבוצות
שיטת ה- Jigsaw (פאזל)
מודל שיטת ה- TGFU
מודל הוראה ישירה
הוראת יסודות מדעי המחשב בעזרת עבודה בקבוצות
סיכום
ביבל'
השערת המחקר:
המשתתפים יציגו רמת ידע תוכן גבוהה יותר לאחר שילמדו בגישת המשחק TGFU.
שיטת קונסטרוקטיביזם פדגוגי הינה תיאוריה חינוכית המסבירה כיצד ניתן לרכוש בקיאות. לפי שיטה זו, לימוד אינו תהליך סביל, אלא פרוצדורה בה תרומות התלמיד גבוהות מתרומות המחנך. הלמידה מתבצעת תוך כדי תהליך של עשייה, בדרך של הבניית ידע ואחריותו של הלומד על הידע.
המושג קונסטרוקט (construct) פירושו בניה. בניית ידע או בעברית "הבניית הידע" היא העיקרון המנחה תיאוריה זו. (Adar, L., A)
יכולותיו של התלמיד בלמידה מתפתחות במקביל להתפתחות הקוגניציה וכל אחד מהשלבים מתבסס על השלב הקודם תוך כדי אינטראקציה עם סביבתו בתהליך פעיל. בשנים האחרונות נידונה הגישה הקונסטרוקטיביסטית בהרחבה כבסיס לרפורמה בדרכי ההוראה.
ארבע תפיסות יסוד מאפיינות את הגישה הקונסטרוקטיביסטית ללמידה:
אין קיום לידע במנותק מהיודע.
למידה היא פעילות הבנייתית.
למידה היא פעילות ממוקמת בהקשר.
למידה היא פעילות חברתית.
שורשים היסטוריים
מבחינות רבות מהווה הגישה הקונסטרוקטיביסטית המשך לגישות הפדגוגיות הפרוגרסיביות מהמאה ה-18 ואילך, כמו למשל גישותיהן של ז'אן-ז'אק רוסו ושל ג'ון דיואי. גישות אלו דגלו בהצבת "הילד במרכז", והדגישו את הצורך ב"למידה בהקשר" למשל לימוד גאוגרפיה בדרך של טיולים בשטח ולא שינון שמות מדינות וערי בירה.
למרות שניתן למצוא שורשים לגישה הקונסטרוקטיביסטית בגישות פרוגרסיביות שונות בעבר, קיים בכל זאת ייחוד לגישת ההוראה ולנסיבות הקיימות בבתי הספר של היום. הגישה הקונסטרוקטיביסטית, יותר מהגישות הפרוגרסיביות המוקדמות, מעוגנת במחקר בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה. המחקר הקוגניטיבי התרחב בשנים האחרונות וסיפק הבנות חדשות ביחס לאופיו של תהליך הלמידה. מאז שנות ה-60, מחקרים רבים בתחום תיארו והסבירו תפיסות חליפיות של תלמידים, אופני חשיבה ופתרון בעיות בתחומי דעת רבים ושונים, שימוש בייצוגים בלמידה והוראה, ומטה-קוגניציה. נוסף לכך, מחקרים בגישה פרשנית סיפקו תובנות לגבי ההשפעות החברתיות והתרבותיות על תהליך הבניית הידע. בהשפעת מחקרים אלו, הוצעו דרכים חדשות להגדרת מעשה ההוראה, למשל כיצירת ידע משותפת עם התלמידים. המורה במחקרים אלו נתפס כסוכן לשינוי מושגי, כמנחה וכתומך בקהילת לומדים.
הבדלים נוספים בין הגישה הקונסטרוקטיביסטית והגישות הפרוגרסיביות בחינוך בעבר קשורים בתנאי הסביבה החברתית ובפרט התנאים בבתי הספר. עד לא מזמן רוב כיתות הלימוד היו דלות במקורות מידע. מקורות אלו היו מוגבלים בעיקר למורה ולספר הלימוד. כיום, באמצעות האינטרנט, התלמידים נהנים מגישה קלה לכמויות בלתי מוגבלות של מידע. סביבת המחשב מאפשרת גם ארגון והצגה של הידע בדרכים חדשות לגמרי. למרות שהשימוש במחשבים בבתי הספר הוא עדיין יחסית מועט ושמרני בגישתו הפדגוגית, תלמידים רבים יכולים כיום לחקור עולם של רעיונות בדרכים שהיו בלתי אפשריות לפני שנים מעטות בלבד.
בנוסף להשפעות הטכנולוגיה, כיתת הלימוד היום נמצאת בסביבה שונה מבחינת התנאים החבריים והכלכליים. השימוש הנרחב במבחנים אחידים (כמו מבחני "מיצב") בשלבי הלימוד השונים בבית הספר פועלים לחיזוק גישות שמרניות ביחס ללמידה והוראה. לעומת זאת, שוק העבודה מעריך כיום דווקא עובדים המסוגלים לחשוב באופן יצירתי, להשתלב בגמישות בסביבות עבודה חדשות, לזהות בעצמם בעיות, וליצור מוצרים מורכבים בשיתוף פעולה עם אחרים כל אלו נושאים העומדים במרכזה של גישת הלימוד הקונסטרוקטיביסטית.
שתי תאוריות מרכזיות בפסיכולוגיה הובילו לקונסטרוקטיביזם בחינוך:
התיאוריה הקוגניטיבית התפתחותית של ז'אן פיאז'ה
(מדגישה את הפרט ואת הבניית הידע). (נוי ב)
על פי פיאז'ה ידע לא נמסר כפי שהוא מאדם לאדם, אלא מתקיים תהליך רכישה שבו התלמיד, תוך כדי 'פגישה עם גירוי', בונה לעצמו את מטעני הידע האישיים בהתאם לידע קוגניטיבי קודם שיש לו ולהקשר שבו מתקיימת הפעילות, כתוצאה מכך המוח נבנה ומסתעף יום יום.
רכישת הידע נעשית בתהליך הדורש מהתלמיד להיות פעיל, לקשר ידע קיים ומיומנויות קיימות לידע חדש.
בתהליך זה מבנה הלומד את הידע שלו על ידי יצירת מארג קשרים סמנטיים בין ידע קיים לידע חדש.
סביבות למידה קונסטרוקטיביות מאפשרות לתלמידים לחשוב, לרכוש מיומנויות של טיפול במידע ולהפוך אותו לידע.
ע"פ ד"ר קרומהולץ, ניתן לראות כי על פי הגישה הקונסטרוקציוניסטית Constructionism של סימור פאפרט ושל רזניק תהליך למידה אשר מתקיים תוך כדי בניית תוצר ממשי, יכול להביא את הלומד להבניה של ידע על בסיס התנסותו האישית.
על פי פאפרט תהליך בנית הידע החדש יהיה יעיל יותר כאשר הלומד יעסוק בבניה של תוצר.
על התוצר להיות מוחשי, אישי ומשמעותי, הוא מתייחס לחשיבות של תהליך הבנייה המוחשי כתומך בתהליך הבנייה המנטאלי בראשו של הלומד.
מצגת ספיציפית פאוורפוינט מקצועית לרפרט 30 שקפים- 99 ש"ח
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
נוי ב., מודל הוראה "משחק" בכיתה הטרוגנית, ביה"ס לעובדי הוראה בכירים, משרד החינוך.
פרויד, ז. מעבר לעיקרון העונג-ניסוחים בדבר שני העקרונות של ההתרחשות הנפשית.
תל- אביב: דביר, עמוד 35.
שרן, ש. הרץ-לזרוביץ, ר., מורים ותלמידים בתהליך שינוי, רמות, תל-אביב, 21-53.
Davidson N., Cooperative Learning in Mathematics, Addison-Wesley, 1-18, 335-358.
Henk A.M. Wilke, Group Performance, Routledge, New York, 79.