‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי תכנון מקומי במגזר הערבי?

חיבור זה נכתב לקראת דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא התכנון והבנייה במגזר הערבי. החיבור נכתב בזמן קצר, ולכן הוא מתמקד בתוכניות מיתאר ובתוכניות מפורטות ליישובים הערביים.

החיבור עוסק בפעילות מינהל התכנון במשרד הפנים לקידום התכנון המיתארי המקומי הכולל ליישובי המגזר הלא-יהודי. כמו כן הוא עוסק בקידום תוכניות מפורטות ליישובי המגזר הערבי, מאחר שיש הסבורים שנושא זה משפיע על הבנייה הלא-חוקית.

בישראל חיים כמיליון וחצי ערבים, שהם כ-20% מהאוכלוסייה. שיעור הגידול בקרב האוכלוסייה הערבית הוא 2.6% לשנה. לפי הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה, הדרישה ליחידות דיור במגזר הערבי היא 7,000-6,000 בשנה. כמו כן, כ-3% מהקרקעות בישראל הן בבעלות ערבית. כמחצית מהקרקעות האלה הן בתוך שטחי שיפוט של רשויות ערביות וכמחצית - מחוץ לשטחי השיפוט שלהן.

תכנון יישובים בישראל נעשה בדרך כלל באמצעות תוכניות מיתאר מקומיות, לעתים לאחר אימוץ תוכניות-אב . לאחר אישור תוכנית מיתאר מקומית נערך תכנון מפורט הנגזר מהוראות תוכנית המיתאר , ומכוחו אפשר להוציא היתרי בנייה.

להלן הגדרות קצרות של המונחים העיקריים בנושא התכנון המקומי בישראל . 

תוכנית-אב קובעת את האסטרטגיה לפיתוח היישוב. בתוכנית מוגדר חזון היישוב, נקבע אופיו ומותווית מדיניות התכנון ושלבי הפיתוח בטווח המיידי, הבינוני והארוך. בתוכנית מוגדרים שטחים למגורים, לתעסוקה ולמסחר, למוסדות ציבור, לשטחים פתוחים, למערכת הדרכים ולתשתיות הנלוות, בזיקה למדיניות התכנון שבאה לידי ביטוי בתוכניות ברמה הארצית והמחוזית. תוכנית זו נדונה בוועדה המקומית ובוועדה המחוזית, ואלו מחליטות אם לאמץ אותה, אולם תוכנית-אב אינה תוכנית סטטוטורית והיא לא נתונה להליכים סטטוטוריים כגון הפקדה ומתן תוקף.