‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי הגבלות על צריכת משקאות ‏חריפים ומכירתם?‏

תוכן עניינים

מבוא. 

הגבלות אפשריות על צריכה ועל מכירה של אלכוהול. 

הגבלות על היצע האלכוהול. 

הגבלות על שעות המכירה של משקאות אלכוהוליים. 

גיל מינימום לרכישת משקאות אלכוהוליים. 

הגבלות על מכירת אלכוהול לקטינים

השפעת הפרסומות לאלכוהול. 

תקנות בישראל בנוגע לפרסום משקאות אלכוהוליים ומוצרי טבק. 

הגבלות על שתיית אלכוהול במקומות ציבוריים. 

תמחור משקאות אלכוהוליים: מחיר מינימום ומיסוי 

ישראל. 

בריטניה. 

הגבלות על מכירה והגשה של אלכוהול לקטינים (מתחת לגיל 18) וצריכתו 

הצעה לקוד מחייב לעסקים המוכרים אלכוהול. 

סקוטלנד. 

פינלנד. 

אלכוהול לצריכה במקום. 

ניו-זילנד. 

מכירת אלכוהול לקטינים. 

ארה׳׳ב. 

העיר ניו-יורק - הגבלת שתייה של משקאות אלכוהוליים במקומות ציבוריים. 

ביבליוגרפיה. 

בסמינריון זה נחקרות  הגבלות חקיקה על צריכת משקאות אלכוהוליים ועל מכירתם בישראל ובמדינות אחרות.

ככלל, הגבלות על צריכה ועל מכירה של אלכוהול נועדו להקטין את צריכת האלכוהול באוכלוסייה. הרצון להגביל את צריכת האלכוהול נובע מכמה טעמים עיקריים:

• בריאות - מניעת נזקים קצרי טווח וארוכי טווח הנגרמים משתיית אלכוהול ומשתיית בולמוס.

• שלום הציבור - צמצום מספר מקרי האלימות הנובעים משתיית אלכוהול.

• בטיחות בדרכים - הפחתת סכנות בדרכים הנובעות מנהיגה בהשפעת אלכוהול.

• הגבלת צריכת אלכוהול בקרב אוכלוסיות מסוימות - ילדים ובני נוער, אלכוהוליסטים ונשים הרות.

בסקירה זו מוצגות הגבלות המוסדרות בחקיקה, ובעיקר בחקיקה מדינתית. יצוין כי תוכניות למאבק בצריכה לא מבוקרת של אלכוהול מורכבות גם מרבדים לא חקיקתיים, כמו אכיפה, חינוך והסברה ופעילות של מערכות הבריאות והרווחה.

החקיקה הנוגעת לאלכוהול מגוונת ועוסקת בהיבטים רבים. הסקירה שלהלן אינה ממצה את כלל ההגבלות הקיימות, אלא מתמקדת, לבקשת חבר הכנסת נחמן שי, בהגבלות על מכירה ועל צריכה של משקאות אלכוהוליים.^[2]

הגבלות על מכירה ועל צריכה של משקאות אלכוהוליים עשויות להתקיים בכמה מישורים. הגבלות רבות נועדו להפחתת הזמינות של משקאות אלכוהוליים, הן לכלל האוכלוסייה והן לקבוצות מסוימות בה (ובעיקר קטינים). הזמינות של משקאות אלכוהוליים מושפעת מההיצע של המקומות המוכרים אותם, ממחירם ומהאפשרות לרכוש אותם. על כן, הפחתת הזמינות של משקאות אלכוהוליים יכולה להיעשות באמצעות הסדרים הנוגעים לכל אחד מהגורמים האלה וכל שילוב שלהם. הסדרים אפשריים שיכולים להקטין את היצע האלכוהול הם הגבלת שעות הפעילות של עסקים המוכרים אלכוהול, הגבלת סוגי המשקאות שמותר למכור ומיסוי שמביא לעליית מחיר האלכוהול. נוסף על כך, במרבית המדינות יש חקיקה נפרדת העוסקת ברכישת אלכוהול בידי קטינים, והחוק קובע גיל מינימום לרכישת משקאות אלכוהוליים.

סוג אחר של הגבלות, אשר מעוגן בעיקר בחקיקה אזורית או מקומית, הוא הגבלות על שתייה במקומות ציבוריים. הגבלות אלו נועדו למנוע הפרות סדר והתנהגויות אלימות הקשורות בשתייה ברחובות ובמקומות פתוחים אחרים.

מהחיבור עולה כי ככלל, היקף ההגבלות בחקיקה הישראלית מצומצם לעומת היקפן במדינות רבות אחרות, בעיקר בכל הנוגע להגבלות על מכירה ועל אספקה של אלכוהול ועל צריכת משקאות אלכוהוליים. החקיקה המוצעת כיום במסגרת התוכנית הלאומית למאבק בשכרות שאושרה לאחרונה בממשלת ישראל מקרבת את ישראל למדינות מפותחות אחרות.

בחלקו הראשון של חיבור זה מוצגת סקירה רוחבית של אפשרויות להגבלות חקיקה על מכירה ועל צריכה של משקאות אלכוהוליים. בחלקו השני של החיבור מוצגת ביתר פירוט החקיקה בישראל ובבריטניה, בפינלנד, בניו-זילנד ובארצות-הברית.

שליטה של המדינה על מקומות המוכרים אלכוהול, ובעיקר על מכירת משקאות אלכוהוליים לצריכה מחוץ למקום, היא אמצעי נפוץ לבקרה על זמינותם של משקאות אלכוהוליים. למדינה עשויות להיות רמות שונות של שליטה, החל משליטה מוחלטת על מכירת אלכוהול (מונופול של המדינה), דרך שליטה לדוגמא (באמצעות מנגנון רישוי) וכלה באי-שליטה (שמשמעותו כי כל אחד יכול למכור אלכוהול).

רמת השליטה הגבוהה ביותר של המדינה במכירת אלכוהול היא מונופול של המדינה על עסקים המוכרים אלכוהול לצריכה קמעונאית. המשמעות של מונופול כזה היא שגוף בבעלות המדינה הוא היחיד המורשה למכור משקאות אלכוהוליים לצריכה מחוץ למקום שבו הם נקנים. מונופול של המדינה עשוי להפחית את הזמינות של אלכוהול לצרכנים, הן מבחינה פיזית והן מבחינה כלכלית, שכן המדינה שולטת במקומות שבהם האלכוהול מוצע למכירה ובמחירו. במדינות שבהן קיים מונופול, היצע המקומות המוכרים אלכוהול לצריכה מחוץ למקום יהיה על-פי רוב קטן יותר ושעות המכירה יהיו מעטות יחסית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בקינגהאם, ד.  ילדים כצרכנים. בתוך: לגדול עם הטלוויזיה: המסך הקטן בחייהם של ילדים ובני-נוער, עורכת: דפנה למיש, האוניברסיטה הפתוחה: רעננה.

Atkin, C., Hocking, J. & Block, M..Teenage drinking: Does advertising make a difference? Journal of communication 34(2): 157-167.