‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד מתבטא מודל השוואה בין מערכת המשפט למערכת הבריאות בישראל ?

תוכן עניינים

תקציר  

מבוא    

שאלת המחקר: 

מפת דרכים         

שיטה - מתודולוגיה         

סקירת ספרות   

מערכת הבריאות בישראל              

מצב תחרותי בין משרד הבריאות לבין קופ"ח הכללית          

מגמות במערכת הבריאות - מימון מערכת הבריאות.            

מימון קופות החולים       

נגישות למערכת הבריאות              

נגישות לרפואה על ידי רפואה מרחוק         

סיכום ביניים      

מערכת המשפט הישראלית           

נגישות למערכת המשפט, זכות הגישה לערכאות     

זכות הגישה לערכאות בטרם חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו           

הנגישות לערכאות לאחר חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו   

פסיקה  

זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית        

זכות הגישה לערכאות במדינה דמוקרטית 

סיכום ביניים      

סיכום - השוואה בין מע' הבריאות למע' המשפט    

ביבליוגרפיה       

עבודה זו עוסקת במודל השוואה בין מערכת המשפט למערכת הבריאות בישראל.

מדובר בשתי מערכות גדולות ועתירות תקציב. ברור שתקציב מע' הבריאות גבוה בהרבה שכן מדובר בבתי חולים ובציוד רפואי יקר. ישראל כמדינת רווחה מתקדמת (בעיני עצמה) רואה בזכות לבריאות כזכות חשובה יותר מהזכות לנגישות לערכאות. הזכות לבריאות נתפסת כקשורה בחיי אדם ולפי ערכי היהדות והדמוקרטיה חיי אדם קודמים לצדק. לכן ניתן לראות שחוק ביטוח בריאות ממלכתי מבטיח זכות בסיסית לבריאות אך מימון גישה לערכאות לוקה בחסר ורק במקרים מאוד מסויימים ניתן עו"ד מטעם המדינה במחיר שווה לכל נפש. לרוב ייצוג משפטי הוא פרטי ויקר. ניתן להשוות זאת לרפואת שיניים שגם היא לרוב יקרה ופרטית למרות מגמה של ועדת טרכטנברג לתת טיפול חינם דנטלי לילדים עד גיל מסויים.

טל-רפואה היא דוגמה להנגשת מערכת הבריאות באמצעי יחסית זול. קשה מאוד לעשות זאת למע' המשפט כי משפט מקוון מקשה על חקירה נגדית והוכחת האמת.

מערכת הבריאות אותגרה בימי הקורונה. התפרצות הנגיף גרמה למחסור באספקה, הנובעת משימוש מוגבר ברחבי העולם בציוד כדי להילחם בהתפרצויות, קנייה בפאניקה ושיבוש בפעילות המפעלים והלוגיסטיקה הגלובלית. מינהל המזון והתרופות האמריקני פרסם אזהרות בנוגע למחסור בתרופות וציוד רפואי כתוצאה מגידול בביקוש הצרכני והפרעה לספקים . כמה מדינות כמו ארצות הברית, איטליה והונג קונג, גם היו עדים לקניות בפאניקה שהובילה לכך שהמדפים מנוקים מחומרי המכולת כמו מזון, נייר טואלט ומים בבקבוקים, מה שגרם למחסור באספקה . תעשיית הטכנולוגיה העילית בפרט הזהירה מפני עיכובים למשלוחים של מוצרים אלקטרוניים. לדברי מנכ"ל WHO, טדרוס אדנום, הביקוש לציוד להגנה אישית עלה פי 100 ודרישה זו הביאה לעליית המחירים של פי עשרים מהמחיר הרגיל וגם גרמה לעיכובים באספקת מוצרים רפואיים לארבעה ח' עד חצי שנה. הדבר גרם גם למחסור בציוד מגן אישי ברחבי העולם, כאשר ה- WHO הזהיר כי הדבר יסכן את עובדי הבריאות.

לפני החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי[1], שני המרכיבים המרכזיים במימון המערכת היו ציבוריים. הם נבעו ממיסים שהוטלו על ידי הממשלה - ההשתתפות הישירה של הממשלה והמס המקביל. על אף שרבים החשיבו את דמי החברות בקופות כמימון ציבורי (מס אחיד),היו אלה למעשה תשלומים פרטיים, בגלל ששולמו באופן וולונטרי מכיסו של החבר.

מטרותיו העיקריות של חוק ביטוח בריאות ממלכתי[2] היו לספק כיסוי אוניברסלי לכל תושבי המדינה, להגדיר סל שירותים בסיסי לו יהיה זכאי כל תושב, לנתק את הקשר בין ההכנסה של המבוטח לזכותו לשירותי הבריאות, להגביר את היעילות במערכת הבריאות ולשחרר את משרד הבריאות מתפקידיו כספק שירותים רפואיים, מה שיאפשר לו להתרכז במשימותיו כרגולטור. מעבר לכל זה העקרונות הבסיסיים שעמדו בבסיס החוק היו צדק, שוויון ועזרה הדדית –כמצויין בסעיף הראשון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי[3].

זכות הגישה לערכאות זכות חוקתית היא. אכן, זו גם דעתנו: את זכות הגישה החוקתית לערכאות ניתן לגזור הן מהזכות לכבוד או לחירות שבחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, והן מאופי המשטר הדמוקרטי ומערכי היסוד של השיטה בישראל. הכרעה בין השתיים אינה דרושה בשלב הזה, והיא מתקשרת ממילא לשאלות יסוד של התאוריה החוקתית בישראל.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי, הוצאת נבו (2018)

דולב ערן, ההיסטוריה של הרפואה בישראל, אלונקה על גב גמל, תל אביב: מערכות והוצאת מודן, 2017.