‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ״חריג שיורי״ לכלל הפוסל עדות מפי השמועה?

תוכן עניינים

מבוא

פס"ד שניר

חריגים לכלל הפוסל עדות-שמיעה

חריגים מדומים

חריגים הכוללים תחליף לחקירה נגדית

חריגים ממשיים

הכלל הפוסל עדות-שמיעה

ניהול סיכונים במשפט פלילי

אמרות-חוץ: דיני ראיות ומוסר

הדין המצוי : ״חריג שיורי״ בישראל

״חריג שיורי״ לכלל הפוסל עדות מפי השמועה

הגנה על חף מפשע

טענת המאמר של בן דוד

סעיף 10א לפקודת הראיות. החריג המרכזי לכלל הפוסל עדות שמיעה

משפט משווה

חריג שיורי - ארצות הברית

חריג שיורי במשפט האנגלי

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה סמינריונית זו עוסקת ב עדות שמועה- חריג שיורי. כללי 'קבילות[1]' הם מערכת הכללים הקובעת אילו עדויות יתקבלו בבית המשפט, כאשר הכלל הבולט היא כי "עדות שמיעה", לאמור, עדות שלא נתפסה בחושיו של עד אלא זה שמעה או הבינה מאחר פסולה כראיה לאמיתות תוכנה משום שהיא עדות לפי שמועה.

ס' 42(ה) לפק' הראיות - הסדר שיורי. מוסיף על שאר דיני הקבילות. כלומר- השתק פלוגתא והשתק עילה תקפים.

עדות מפי השמועה היא מונח בדיני ראיות. עדות מפי השמועה היא עדות לגבי מידע שנאסף על ידי עד מאדם אחר הנוגע לאירוע, מצב, או דבר שלעד לא היה ניסיון ישיר לגביו. לדוגמה, העד ראובן מעיד "שמעון אמר לי כי האירוע היה ביום א'". העדות של ראובן איננה קבילה כי הוא שמע אותו מאדם אחר (שמעון) ואין לו לגביו ניסיון אישי.

כעיקרון, שיטות המשפט השונות מייחסות מהימנות נמוכה ומשקל מועט או אינן מקבלות עדויות מפי השמועה. ברם, גם אם בדרך כלל עדות שמיעה איננה קבילה היא לפעמים קבילה בפרומים לא שיפוטיים או מעין שיפוטיים (כגון בבית הדין לעבודה, בשימוע בפני עובד מדינה וכדומה).

הסיבות לאיסור עדות מפי השמועה

קיימים שלושה חששות עיקריים למהימנותה של אימרה המהווה עדות מפי השמועה:

קיים חשש שמוסר האימרה עצמו, שאינו עומד לחקירה נגדית, אינו מהימן.

קיים חשש כי תוכנה של האימרה אינו חד-משמעי, ובהיעדר חקירה נגדית של מוסר האימרה לא ניתן להבהירה. בנוסף גם אם האמירה ברורה, העד יכול רק לאשר עצם אמירתה, ולא להעיד באשר לאמיתות תוכנה.

קיים חשש כי אף אם מוסר האימרה מהימן ותוכן אימרתו חד-משמעי, הרי שתוכן זה אינו תואם את המציאות, אם בשל כך שזכרונו של מוסר האימרה בגד בו, ואם בשל העובדה כי תפיסת המציאות של מוסר האימרה מעוותת.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)