‏290.00 ₪

תוכן העניינים

מבוא. 

היסטולוגיה תקינה של השד. 

סרטן השד. 

אפידימיולוגיה של סרטן השד. 

פתופיזיולגיה של סרטן השד. 

גורמי סיכון לחלות בסרטן השד. 

גישות טיפול בסרטן השד. 

מקצבים צירקדיים (Circadian rhythms)

סינטזה והפרשה של מלטונין 

הרצפטורים למלטונין 

השפעת האור המלאכותי על המערכת הצירקדית וייצור המלטונין 

המלטונין כגורם הגנתי 

המלטונין ומערכת החיסון. 

הקשר שבין אור, מלטונין וסרטן השד. 

קורטיזול. 

סינטזה והפרשה של קורטיזול. 

הרצפטורים לקורטיזול. 

השפעות הקורטיזול במצב " Stress ". 

הקשר בין קורטיזול, " Stress " וסרטן השד. 

סרטן השד – טיפולים חדשניים.

חידושים טכנולוגיים.

שכלול מכשיר mri 

ממוטומיה. 

בדיקת MammaPrint 

אנאסטרוזול (ארימידקס) - Anastrozole Arimidex. 

Letrozole (Femara) - (לטרוזול (פמרה. 

דוקסיל. 

סיכום

רשימה ביבליוגרפית. 

עבודה אקדמית בנושא ״חידושים בטיפול בסרטן השד ״. הסמינריון סוקר מחקרים חדשים, חידושים טכנולוגיים ותרופות חדשות בתחום זה.

סרטן השד היא מחלת הסרטן השכיחה ביותר בקרב נשים בארצות המערב, ומהווה כ-30% מכל התחלואה בסרטן בנשים. הוא סוג הסרטן השלישי בשכיחותו בין כל סוגי הסרטן בשני הזוויגים, ומהווה 10% מהתחלואה הגלובאלית בסרטן. ההתרחשות השנתית של סרטן השד עומדת על 114 מקרים חדשים כל שנה, באוכלוסיה של 100 אלף, ומקובל שאחת מתוך תשע נשים במדינות המערב תתגלה כנגועה בסרטן זה בשלב מסוים של חייה. סרטן השד הוא גורם המוות העיקרי בנשים מכלל מקרי הסרטן ואמנם סרטן השד היא הסיבה העיקרית למקרי מוות בנשים בגילים שבין 35 ו-55 שנה, בעוד ששכיחות המחלה עלתה ב-15% , התמותה ממנה נמצאת בקו ירידה מאז שהגיעה לשיאה במחצית שנות ה-80 ((Key et al., . מנתונים אפידימיולוגיים עולה כי הסיכון לפתח סרטן שד במדינות מתועשות גבוה פי חמש מהסיכון במדינות לא מתועשות Chu ) et al.), ולכן השיעור הגבוה והמטריד של סרטן השד במדינות מתועשות הניב בעת האחרונה מחקרים המנסים לאתר קשר בין גורמים סביבתיים לבין התפתחות סרטן זה.

סרטן השד מתפתח באופן ראשוני משגשוג ממאיר של תאים אפיתליאליים המצפים את האונות (Lobes) או הצינורות (Ducts) כשהמקור הוא שפיר (התחלקות יתר באיזור המקורי של התא, ברקמת האפיתל)  (Woodward et al.,. נתיבי סיגנליזציה ספציפיים אשר פתולוגית או מוטציונלית מאקטבים את התקדמות שגשוג תאי האפיתל להופעת סרטן שד פולשני או טרום פולשני עדיין לא זוהו. למרות זאת, נמצא שהאנזים טירוֹזין קינאזָה (tyrosine kinase-TK) המהווה חלק מרצפטור ממשפחת ה Human epidermal growth factor receptor-HER הממוקם על פני הממברנה החיצונית של תאים סרטניים מעודד קישורם של הורמונים וגורמי גדילה (growth factors) אל התאים הסרטניים, ומגביר את שגשוגםYarden and) (Sliwkowski,. נמצא שהגברה (Amplification) של הגן HER2 וביטוי מוגבר של החלבון HER2 נפוצים בסרטן שד פולשני וטרום פולשני. החלבון HER3 מתבטא באופן מוגבר בסרטן השד. משפחת הרצפטורים HER מאקטבים את מערכת העברת הסיגנלים במשוב השלילי (downstream signaling pathways) כמו: המערכת האנטי פוליפרטיבית, המערכת המטבולית ומערכת האפופטוזיס et al) Pietras).

איבוד ביציבות הגנומית והופעת מוטציה בתאי הנבט (germline mutations) כגורם מוטוגני בגנים המעורבים במערכת תיקון הדנ"א tumor suppressors genes)) הנה התרחשות נפוצה בפתוגנזה של סרטן השד ) , .(Lewisהגנים הקשורים לסרטן שד זוהו ושובטו. הגן 1BRCA מופה בכרומוזום q 17 (Hall et al.) והגן BRCA2 מופה בכרומוזום 13q (Wooster et al., . הגנים מתבטאים ברקמות אפיתליאליות שונות כתלות במעגל חיי התא, ברמה גבוהה בשלב ה S, בשלב רפליקציית ה DNA וממוקמים בגרעין בפיזור המזכיר פיזור חלבוני תיקון לאחר יצירת נזק ומכאן שתפקידם הוא אחראיות ליציבות של הגנום ותיקון נזקים ב DNA. מוטציות בגנים אלה קשורים ל כ- 80% מהמקרים של סרטן שד תורשתי במשפחות שבהן התגלו כ 6 מקרים או יותר. מוטציות בגנים אלו יגרמו לחוסר יציבות גנטית, הצטברות נזקים, מוטציות ב-p53, אפופטוזיס או פרוליפרציה ,דיפרנציאציה פגומה ואקטיבציה של אונקוגנים. כמו כן תאי סרטן השד ההומניים הפגומים ב-1BRCA או 2BRCA מראים אברציות כרומוזומליות כמו מבנים כרומוזומליים טריראדיאליים וקאואדריראדיאליים Levy-Lahad and Friedman,) 2007; Han et al., 2006 ).

 מוטציות בגן המדכא גידולים tumor suppressor gene- P53, מופיעות ב 40% ממקרי סרטן השד ההומניים. 3P5 הוא פקטור שעתוק אשר בעקבות גילוי נזקים ב-DNA עובר אינדוקצייה, מצטבר בתוך התא ונקשר לגני המטרה שלו (שהם רבים ומגוונים). באופן כללי פעילותו היא לאפשר לתא להתמודד עם הנזק בדרכים שונות (Gasco et al., 2012).

הפתופיזיולגיה של השד מדגימה כיצד תאי סטרומה (Stromal cells) יכולים להיות מגוייסים להאצת צמיחת הגידול ותהליך פולשנות הגידול 2013),.(Woodward and Haslam גורמים החשודים בתיווך תגובה זאת כוללים חומרים פיברוגניים כמו: TGF-alpha ו PDGF אשר מופרשים בסמוך לתאי הסטרומה בתגובה לתאי סרטן, מכניזם העלול לזרז באופן אקוטי את צמיחת התאים ונדידתם. גורמים אנגיוגנים כמו פקטורי גדילה פיברובלסטים מיוצרים על ידי תאי הגידול או תאי הסטרומה ויכולים לקדם היווצרות של מערכת נימי דם חדשה ההכרחית בתמיכה בצמיחת הגידול בשדet al., 2008) .( De Jong

גורמי סיכון לחלות בסרטן השד

• גיל - השכיחות עולה עם הגיל. ישנו פיק בעשור החמישי לחיים. (McPherson et al., 2010).
• גורמים משפחתיים - סיפור משפחתי של סרטן השד אצל קרובה מדרגה ראשונה (אם או אחות) מכפילה את הסיכון לחלות בסרטן השד. יש הבדל ניכר בסיכון אם האם לקתה בסרטן בגיל 40 או בגיל 80 שנה. הסיכון גדול יותר אם הקרובה מדרגה ראשונה לקתה בסרטן בגיל צעיר Clamp et al., 2012)).
• גורמים הקשורים בפוריות - נשים שלא ילדו או נשים שילדו לראשונה בגיל יותר מ-30 שנה הן בסיכון גבוה יותר לחלות מנשים שילדו לראשונה בגיל צעיר. כנראה שללידה ראשונה בגיל צעיר יש אפקט מגן מפני סרטן השד et al. (Ewertz.
• גורמים הקשורים למחזור הווסת - הופעת מחזור הווסת בגיל צעיר מ-12 ובלות (גמר מחזור הווסת) בגיל מעל 55 שנה מהווים גורם סיכון לחלות בסרטן השד. מאידך גיסא, כריתת השחלות בגיל פחות מ-40 שנה מקטינה למחצית את הסיכון לחלות בסרטן השד.
• מחלת שד שפירה - נשים שנמצאה אצלן מחלת שד שפירה הן בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד, במיוחד אם נמצא בבדיקה היסטולוגית בצינוריות החלב של השד שיגשוג תאי לא טיפוסי

צריכת אלכוהול - מספר מחקרים טוענים שצריכת אלכוהול, ולו גם במידה מתונה, מגבירה את הסיכון לסרטן השד. אצל נשים מתחת לגיל 55 ללא גורמי סיכון אחרים שצרכו יותר מ- 9 מנות אלכוהול בשבוע הסיכון היה גבוה יותר מאשר אצל נשים בגיל מבוגר יותר. נראה כי הנזק מצריכת אלכוהול גבוה במיוחד בגילאים הצעירים 

• עודף משקל - על פי דו"ח ארגון הבריאות העולמי עודף משקל והיעדר פעילות גופנית אחראים לרבע עד שליש ממקרי סרטן השד ((WHO. עודף משקל בגיל מבוגר (המוגדר כמשקל גבוה ב- %20 ויותר מהמשקל האישי האידיאלי) נחשב לגורם סיכון לסרטן השד. תאי שומן מייצרים אסטרוגן, ומשום כך עודף משקל משפיע מאד על רמת האסטרוגן בגוף. אצל נשים הסובלות מעודף משקל רמת האסטרוגן בגוף יכולה להגיע ל- 40% יותר מזו של נשים באותו גיל שמשקלן רגיל 

גילוי מוקדם ואבחון סרטן השד

שיטות הבדיקה המקובלות לגילוי סרטן השד הן בדיקה עצמית של השד, בדיקה ידנית קלינית בידי רופא וצילום רנטגן מיוחד - ממוגרפיה - של השדיים:

• בדיקה עצמית של השד - מתבצעת על ידי האישה עצמה אחת לחודש, לאחר המחזור, וכוללת כמה שלבים: התבוננות מול המראה בידיים מורמות ומורדות, בדיקה ידנית של השדיים ולחץ על הפטמות, כדי לבדוק אפשרות של הפרשה. על האישה לשים לב במיוחד להתעבות או למציאת קשריות בשד או בבית-השחי, לשינוי בגודל השד או בצורתו, למשיכה בעור השד, להפרשה מהפטמה, לשינוי בצבע או בתחושה של עור השד .
• בדיקת קלינית של השדיים על ידי רופא - בדיקה משלימה לבדיקה ממוגרפית של השדיים. הרופא מחפש חוסר סימטריה בין השדיים, שינוי בצורה ובגודל, עיוות במבנה השד, שינויים במרקם העור, משיכה של העור פנימה, כיב או פריחה על הפיטמה או שקיעה שלה וכיוצא בזה. לאחר מכן הרופא בודק את בתי השחי 

ממוגרפיה (Mammogram) - צילום רנטגן של השדיים באמצעות מכשיר רנטגן מיוחד, הנקרא ממוגרף. הבדיקה מבוצעת בעמידה. כל שד בנפרד מושם בין שתי פלטות תוך לחץ, ומצולם משני כיוונים: צילום מלמעלה כלפי מטה וצילום אלכסוני. ממוגרפיה יכולה לזהות סרטן השד In Situ בגודל 1 מ"מ . סרטן פולשני ניתן לאבחן כאשר הוא בגודל 4 מ"מ ויותר. האבחנה היא על פי זיהוי גוש בשד או על פי עיוות בארכיטקטורה. ב-10% ממקרי סרטן השד הגידול לא ניתן לזיהוי בממוגרפיה. ממוגרפיה מבצעים בשני מצבים: כאשר נמוש גוש בשד ורוצים לעמוד על טיבו או כבדיקת סריקה (Screening) לאבחון מוקדם אצל נשים בגיל יותר מחמישים ואצל נשים הנמצאות באוכלוסיות בסיכון (IARC, 2012).

• סרטן השד היא המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי בכלל.

• כ-4,000 נשים בישראל מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן השד, וכ-900 מתות מהמחלה. המחלה פוגעת באחת מתוך כשמונה נשים בישראל .

• מספר הנשים אשר מחלימות מסרטן השד עולה בהתמדה בזכות הגילוי המוקדם ובזכות שיפור דרכי הטיפול והריפוי. ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים כך עולים סיכויי הריפוי, עד כדי 90%. גילוי מוקדם הוא האמצעי היעיל ביותר לריפוי המחלה.

• שיעורי ההישרדות מסרטן השד בישראל הם מהגבוהים בעולם, והם דומים לשיעורי ההישרדות מסרטן השד בארצות-הברית.

• זה כשנתיים האגודה למלחמה בסרטן מפעילה ניידת ממוגרפיה ביישובים שבהם שיעורי ההיענות לבדיקה נמוכים (לרוב מדובר ביישובים מרוחקים ממכוני ממוגרפיה נייחים).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

• Dupont W.D, Page, D.L. Risk factors for breast cancer in women with proliferative breast disease.  The New England journal of medicine; 312; 3; 146-51.
• Early Breast Cancer Trialists' Collaborative Group, Tamoxifen for early breast cancer: an overview of the randomised trials. The Lancet ; 351: 1451-1467.
• Esquifino AI, Pandi-Perumal SR, Cardinali DP. Circadian organization of the immune response: A role for melatonin. Clinical and Applied Immunology Reviews 2014 ;( 4):423-433.