‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי מגמות חדשות בחופש הביטוי?

תוכן עניינים

מבוא:

פרק ראשון:                               

 משמעות חופש הביטוי במדינה דמוקרטית:

 חופש הבטוי – חוק יסוד במדינה ישראל:

פרק שני:

 הבסיס השיפוטי לחופש הביטוי בישראל

חופש הביטוי והצנזורה בישראל

פרק שלישי:

 חופש הביטוי ומגבלותיו

חופש הביטוי והאתגרים העומדים בפני המדינה

סיכום:

ביבליוגרפיה

השופט אהרון ברק במאמרו "המסורת של חופש הביטוי בישראל ובעיותיה" אמר שמסורת חופש הביטוי לא הייתה מתפתחת ולא הייתה נשמרת בלא שהחברה הישראלית כולה ואנשי התקשורת עצמם היו רואים בה את בבת-עינם. מסורת חופש הביטוי נטועה עמוק בתרבות החברתית הישראלית, היא משקפת את ההיסטוריה, והיא ביטוי לתפיסת העומק של אותה תרבות. מסורת חופש הביטוי גובשה על-ידי בית המשפט העליון, אך היא מתאפשרת בשל אמון הציבור במערכת המשפט.

מטרתה של עבודה זו היתה להראות את התהליך המורכב שבו בתי המשפט מתמודדים עם שמירת הדמוקרטיה, ובו בזמן דואגים לתפקידה וחובתה של המדינה להגן על הבטחון והזכויות של כל אזרחי המדינה. כשקמה מדינת ישראל לא הייתה לה חוקה, והמשטר לא היה משטר דמוקרטי, ולכן חופש הביטוי, בעיקר של העיתונות, היה מאוד מוגבל. עם השנים ישראל הופכת למדינה יותר ויותר דמוקרטית, ושאלת חופש הביטוי הוא נושא שעולה תכופות על הפרק, ומובא לדיונים בבתי המשפט.

תוך כדי קריאה וכתיבת העבודה, התברר לי יותר ויותר שהמושג "חופש הביטוי" הוא לא רק סיסמה יפה שנשמעת טוב ל"אוזן הדמוקרטית", אלא הוא מושג המצריך התייחסות אינדיבידואלית, רצינית ומעמיקה. חוק או שפיטה מוטעים יכולים להטות את כף המאזניים ממשטר דמוקרטי למשטר דיקטטורי; היתר לביטוי מסויים ואיסור על ביטוי אחר יכולים להשפיע על "איכות" הדמוקרטיה. התפקיד לשמור על איזון עדין בין זכות האדם לחופש הביטוי במשטר דמוקרטי לבין בטחון המדינה והציבור, נתון בידיהם של השופטים בבתי המשפט. ובאמת, כפי שמראה המחקר, השופטים בודקים כל מקרה ומקרה לעומקו, ומבססים את החלטתם על, חקיקות, טיעונים ותיאוריות, שעלו לדיון במשך השנים, ושמתוכם מתקבלת תמונה יותר ויותר מבוררת על מהותו של משטר דמוקרטי.

מה ניתן להסיק מעבודה זו? דומה כי בסופו של דבר ההתמודדות בשאלת "חופש הביטוי" במדינה דמוקרטית הוא לא משהו מוחלט אלא תלוי בנסיבות ושיקולים ממושכים. נראה שהשאלה איך להתמודד עם מצבים של אי ודאות, ואיך להתמודד בסתירה שבין החוק הכללי לבין המקרה הפרטי תמשיך לעלות על הפרק ותגיע לשיפוטם של השופטים בבתי המשפט. הייתי אומרת כי אין אמת מידה כללית אחת שלפיה ניתן לקבל החלטה. כדי שהחלטה תהיה אחראית, עליה לעבור הרבה "טלטולים" בבתי המשפט ולהמשיך ולהיחשף למשמעות העמוקה של מה הוא "צדק" כשמדובר בחופש ביטוי עם הרצון לשמור על משטר דמוקרטי. [1]

ולסיכום, יש לציין שבתי-המשפט בישראל פיתחו את חופש הביטוי בתנאים של מלחמות ושל צורכי ביטחון קשים, ועדיין ידם נטויה. בישראל, אשר נאבקת על בטחונה, קשה לגבש עמדה של חופש ביטוי בצורה החלטית. ונכון אמר וויליאם ברנן[2] כאשר הציג את ישראל כדוגמא חיה לשיטת-משפט, אשר הכירה בחופש הביטוי ופיתחה אותו למרות תשתית של חקיקה לא-דמוקרטית וחרף תנאים בטחוניים קשים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ד"ר יובל דרור קוד סמוי, הוצאת דביר, זב"מ (2019)

מ' ספרד החומה והשער: ישראל, פלסטין והמאבק המשפטי לזכויות אדם, הוצאת כתר (2018)

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי, הוצאת נבו (2018)

Marzel I., Eltis K. "Revising The Limits On Judicial Expression In The Digital Age: Striving Towards Proportionality In The Cyberintimidation Context", The National Journal of Constitutional Law 2018))